ט) כי הנה בחי׳ רישא קדמאה, אור הפנימי, הוא שם כזה: יוד(י' בחולם) הי(ה' בצרה) ויו(ו' בקמץ) הי(ה' בצרה) ואינו מנוקד רק בד' אותיות הפשוטות בלבד שבו, כזה שהם: חולם ביוד, וצירי בהי, וקמץ בויו, וצירי בהי. וניקוד זה הוא כפי תנועת האותיות, כנודע בספרי המקובלים.
והנה יש אור ב׳ המקיף עליו, והוא הוי׳׳ה במילוי יודין ג׳׳כ כזה: יוד(בחולם) הי(בצרה) ויו(בקמץ) הי(בצרה)
אמנם מנוקדת בכל יוד אותיותיה בניקוד הנ״ל, כי ג׳ אותיות יוד יש בו ג' נקודות חולם. ובב׳ אותיות ה״י יש בכל אחד ואחד מהם צירי. ובג׳ אותיות וי׳׳ו ג׳ קמצין תחת כל אחד מהם נקוד קמץ. ובב׳ אותיות ה״י, יש תחת כל אחד מהם צירי.
עוד יש אור ג׳ המקיף על שניהן, והוא ג״כ הויה במילוי יודין:יוד (י' בחולם. ו', ד' בקמץ) הי ויו הי(ה' בצרה. י' בקמץ. ו',י',ו',בקמץ. ה', בצרה, י' בקמץ).
אמנם אופן הניקוד הוא, כי בד׳ אותיות הפשוטות הם מנוקדות ע״ד תנועות האותיות: חולם, צירי, קמץ, צירי. וששה אותיות אחרות של המילוי כולם מנוקדים בקמץ תחת כל אות מהם.
והרי נתבאר ג׳ הויות שיש ברישא עלאה הנקרא כתר גלגלתא דא״א, והם: בסוד או״פ, ומקיף, ועוד מקיף אחר על שניהן, אמנם בערך הכללות של שאר רישין, כל ג׳ בחי׳ אלו אינם רק בחי׳ אור המקיף העליון שבכולם, והוא נשמה.
רישא תניינא, והוא הנקרא אוירא, יש בו ג״כ ג׳ הויות של שם ס״ג, גם כן על דרך הנ״ל ממש, ובנקודים הנ"ל כזה: יוד(י' בחולם) הי(ה' הסגול) ואו(ו' בקמץ) הי,(ה' בסגול) יוד (י' בחולם) הי(בסגול) ואו(בקמץ) הי(בסגול), יוד(י' בחולם, ו,ד,בקמץ) הי (ה' בסגול, י' בקמץ) ואו(בקמץ) הי(ה' בסגול, י' בקמץ). אלא שבמקום כל נקודת צירי יש נקודת סגול תמורתן, ושלשתן: או״פ ומקיף, ומקיף לשניהן, בבחי׳ הפרטות. אבל בערך הכללות, כל ג׳ בחי׳ אלו אינם רק בחי׳ אוה״מ הקטן שעל