ד) והנה המוחין דא״א נעשו ע״י נה״י דעתיק, ואז היסוד דעתיק שיש בו בחינת דעת דא״א שהם חסדים דמ״ה וגבורות דב״ן, ועומד בחזה דא״א ומסתיים שם, ויוצאין החסדים דמ״ה דדעת דא״א מתוך יסוד דעתיק ומתפשטין בקו ימין דא״א, יען כי הוא הזכר כנ״ל. ויוצאין גם הגבורות ומתפשטין בקו שמאל דא״א, כי היא נקבה כנ״ל.
ד) והנה המוחין דא״א נעשו ע״י נה״י דעתיק וכו': ואין להקשות ממה שאומר לעיל, שא״א מלביש לחג״ת דעתיק. כי זה הכלל שאין התחתון מלביש לעליון אלא נה״י שלו, אלא שהעליון נבחן לה״פ נרנח״י, והתחתון מלביש לנה״י דכל בחינה ובחינה מהנרנח״י, שהרי מתחילה כשנולד יורד לבריאה, כנ״ל בענף נ׳׳ז ואז מלביש לשלישים תתאין דנה״י דעתיק המכונים דדי בהמה שערכם כלפי אצילות כמו נפש בהמה כלפי נפש אדם, כמ״ש בפמ׳׳א ענף נ״ז עש׳׳ה. וכשגדל, מלביש לשלישים אמצעיים דנה״י ואז משיג נפש דאצילות. וכשגדל יותר, מלביש לשלישים עליונים דנה״י, ואז משיג רוח דאצילות. וכשגדל יותר, מלביש לנה״י דראש המלובשים בחג״ת ואז משיג נשמה דאצילות וכו'. וזה דברו לעיל, שא״א מלביש לחג׳׳ת דעתיק, ואכמ״ל. יתר דברי הענף יתבארו במקומם בע״ה.