ב) הנה המאציל העליון אשר האציל עולם אצילות הוא הנקרא בשם א״ס לרוב העלמו עמוק עמוק מי ימצאנה, ואל מציאות הא״ס הוא הנקרא באדר״ז בשם עתיקא דכל עתיקין.
ב) הנה המאציל העליון וכו׳ הוא הנק׳ בשם א״ס וכו': כלומר, דכל מאציל כלפי הנאצל שלו נק׳ בשם א״ס. והטעם, משום שהנאצל מקבל על ידי המאציל שלו בחי׳ האור מא״ס ב״ה, שזולת הלבשתו למאציל שלו לא היה משיג מאור א״ס ב״ה כלום, והבן זה. וזה אמרו, ובהיותו מתלבש ונתעלם בתוכם אז נק׳ הא״ס, עתיקא דכל עתיקין, עכ״ל. רצונו לומר, אשר אז מושג לתחתונים, בגדרו של הוראת שם הזה. וכבר נתבאר בענה״ק, אשר כל שם יורה גדר של השגה, ומה שלא נשיג לא נגדרהו בשם, והבן מאד כי עמוק הוא. וענין ג׳ הרישין ויתר דברי הענף, יתבאר בענף ס״א כי שם מקומם.