חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות כ

תוכן

דברי הרב

כ) והענין הוא, כי גם כאן נודע לנו שיש בהם חו״ב של כתר דמ״ה, ואמנם בבחי׳ דב״ן ג״כ נודע לנו כי לקח העתיק ג׳ ראשונות דחכמה דב״ן, וד״ר דבינה דב״ן. ופשוט הוא כי אפי׳ בחי׳ הכתרים שיש בחו״ב דב״ן א״א שיעלו בכתר דעתיק כלל, כי הרי כתבנו לעיל, שלא נעשה הכתר העתיק, אלא מכתר דכתר דמ״ה ומה״ר דכתר דב״ן. והטעם, כי הרי כל בחי׳ עתיק כולו מראשו ועד רגליו, הכל נקרא בחי׳ כתר בערך חו״ב, וא״כ איך הכתרים של חו״ב יעלו בכתר שבו, א״כ מוכרח הוא ופשוט, שאין עולין בכתר דעתיק, אלא ודאי שהם משם ולמטה.

פנים מאירות

י-כ) עוד יש ספיקות בחרב דעתיק וכו׳ ופשוט הוא כי אפי׳ בחי׳ הכתרים שיש בחו״ב דב״ן א״א שיעלו בכתר עתיק וכו׳: פירוש, כי כמו שראש הכללי דנקודים שנק׳ גלגלתא דב״ן נחלק על ב׳ חצאי מדרגות: גלגלתא ועינים לחציה העליונה ואח״פ דגלגלתא לחציה התחתונה, והוא מסיבת עליית המ״ן לעינים, כן גם ראש דמ״ה החדש שנק׳ כתר דמ״ה או עתיק, נחלק ג״כ על ב׳ חצאי מדרגות: כח״ב לחציה העליונה וזו״נ לחציה התחתונה, שהוא מסיבת עליית המ״ן לבינה, כנודע. וכמו שע״ב דב״ן שנק׳ חו״ב דנקודים, יצא שם והלביש רק את אח״פ דגלגלתא דב״ן, דהיינו לחציה התחתונה, כן הדין אח״כ כשיוצא ע״ב דב״ן ההוא להתתקן בכתר דמ״ה, מחוייב ג״כ לצאת בחציה התחתונה דכתר דעתיק, דהיינו בזו״נ שלו הנק׳ ז״ת דכתר דמ״ה.
וטעם הדבר הוא, משום דע״ב הוא מדרגה שניה לפרצוף הכתר, כלומר שמקבל אורותיו ממעלה למטה מן פרצוף הכתר, ומשום זה אינו ענין שילביש לחצי המדרגה העליונה של הכתר ששמה עיקר הכתר שהמסך משמש בו ממטה למעלה, אלא מוכרח עכ״פ להלביש את חצי המדרגה התחתונה של הכתר, שנבחנת שיצאה לבר מהכתר ומקבלת ג״כ אורותיה ממעלה למטה כדמיון ע״ב, וע״כ יכול ע״ב להלבישו שם.
ועם זה מובן, דאע״פ שזה ברור דג״ר וד״ר דחו״ב שהוא ע״ב דנקודים הנזכר נוטל עתיק, שהוא כתר דמ״ה הנזכר. והוא משום שג״ר וד״ר הללו מלבישים על אח״פ דגלגלתא דב״ן, אשר שום פרצוף אחר אין קומתו מגיע שמה זולת עתיק בלבדו, וע״כ ברור הוא שרק עתיק מתקן ומחזיר אורות הללו אל ב״ן ולא פרצוף אחר. אמנם עכ״ז אין ג״ר וד״ר הללו שהם מע״ב דב״ן, יכולים להתלבש בכח״ב דעתיק המלביש על מקום אח״פ דנקודים, שהרי שמה הוא בחי׳ חצי מדרגה העליונה דכתר מ״ה כנ״ל. ואין דרכו של ע״ב לבא רק בחצי מדרגה התחתונה דכתר, כמו שבא באח״פ דגלגלתא דנקודים, ועד״ז בזו״ן דכתר דמ״ה שנק׳ ז״ת דעתיק, כמ״ש לעיל. והנה נתבאר היטב, שג״ר וד״ר דחו״ב דב״ן שנתקנים בעתיק דמ״ה, אי אפשר שיעלו לכח״ב שלו, אלא רק בז״ת שלו לבד.
אמנם בהכתרים דחו״ב דב״ן הנז׳ יש מקום להסתפק אם עלו לכח״ב דעתיק. ויש כאן עמקות, כי הנך מוצא תיקון נוסף במ״ה החדש, אשר החזיר הבינה לראש, כלומר לחצי מדרגה העליונה דכתר. שהרי בב״ן בעולם הנקודים כשעלו המ״ן לעינים שה״ס חכמה, נמצאים בינה וזו״ן שיצאומראש, כי אפילו הבינה קיבלה אורותיה ממעלה למטה מן המסך שעלה בחכמה, מה שאין כן במ״ה החדש שעלו המ״ן לבינה, נמצא שרק זו״ן יצאו מהראש, להיותם מקבלים מהמסך שבבינה, משא״כ הבינה עצמה שבה והיתה לבחי׳ ראש העליון והבן זה היטב. ותדע, שמשום זה חזרו ונתעלו גם בב״ן אותם הבינות שיצאו לחוץ בעת הנקודים וחזרו ובאו למדרגה העליונה, שהיא בסגולת המ״ה המתחבר בב״ן, והבן היטב.
והנה בשיעור זה יש לומר שנתעלו ג״כ הכתרים מג״ר וד״ר דחו״ב, ועלו לבחי׳ בינה דעתיק. כי בערך הב״ן אין בינה דעתיק שייכת לראש העליון, אלא לחצי המדרגה התחתונה, שעל פיה לא היה צריך להיות בראש דעתיק אלא כתר וחכמה לבד ובינה וזו״נ היו צריכים להיות בחציה התחתונה, אלא בסגולת המ״ה שהמ״ן שלו עולים לבינה, ע״כ שבה הבינה דעתיק ובאה לחציה העליונה ונעשו כח״ב בראש, וע״כ בהכרח שנתעלו משום זה גם חלק הכתרים דחו״ב שהיו שם, שהלבישו מצד הב״ן במקום בינה הזאת, אמנם מחו״ב דחו״ב דב״ן ודאי שלא נתעלה כלום, כי כשנתקן הכתר לא נתקן מה שלמטה ממנו כלום, משום דהמ״ן עלו רק לבינה דכתר, כמ״ש לעיל בפמ״ס דף תרע״ט ד״ה חידושי כלים והבן.
וזה אמרו, ופשוט הוא, כי אפילו בחינת הכתרים שיש בחו״ב דב״ן אי אפשר שיעלו בכתר עתיק, וכו׳, ולזה הוא הספק אם ב׳ הכתרים של חו״ב דב״ן עולים בחו״ב דעתיק עכ״ל. כלומר בבינה דעתיק, כדאמרן. כי כל חיובם דג״ר וד״ר דחו״ב להמצא בחצי מדרגה התחתונה דכתר מ״ה, הוא משום שכן בב״ן קנו מקומם ג״כ בחצי המדרגה התחתונה דגלגלתא דב״ן, דהיינו באח״פ דגלגלתא כנ״ל. וא״כ יש סברא עתה שבסגולת מ״ה החדש, אשר הבינה נתעלתה על ידו מחציה התחתונה ובאה לעליונה, הרי צריכה לקחת איתה גם חלק מחו״ב דשם והיינו הכתרים שבהם. אמנם מקומם ודאי במקום בינה לבד, אלא משום שחו״ב דעתיק קומתם שוה, ע״כ נבחן כמו חו״ב והבן.
או אפשר, שאפי׳ הכתרים דחו״ב ג״כ לא עלו לכח״ב דעתיק, כי לא נתחברו עם הבינה דעתיק בעת שיבתה למדרגה העליונה. והוא משום דבכל זאת אינם ראויים לבא לבחי׳ מדרגה העליונה שהוא כתר ממש, והם בחי׳ פרצוף ע״ב המקבלים אורותיהם מן הכתר ממעלה למטה. וע״כ בהכרח שמתלבשים בזו״ן דעתיק, המקבל ג״כ אורותיו ממעלה למטה דוגמתם, כמ״ש לעיל. וביאור הספיקות דז' הכתרים דז״ת וכו' יתבאר בענפים הבאים בע״ה.