ח) או אם נאמר באופן אחר, והוא שמשם ב״ן ודאי לא הוצרך לבא רק הפנימי לבד, אבל שם מ״ה בא או״מ ואו״פ. ואז נעשה הפנימי דב״ן ג״כ בחי׳ מקיף. ונמצא ב׳ מקיפים: א׳ דמ״ה, וא׳ דב״ן, ופנימי א׳ לבד דמ״ה.
ח) או אם נאמר באופן אחר והוא שמשם ב״ן וכו׳: וזהו הספק הב׳ בבחי׳ הא׳. שמסתפק דהגם אם נניח שראש הא׳ אינו צריך כלל לתיקון מ״ה משום שאין בו מקום חסרון, מ״מ אפשר לראש דמ״ה שתתחיל קומתו ממצח דראש הא׳ משום דשם מקום יציאתו, כנ״ל. ואז, זה החלק דראש המ״ה המלביש ממצח דב״ן עד הטבור דא״ק נבחן לאו״מ דמ״ה, כלומר, לראש הא׳ שלו שאין בו כלים. וזה החלק שמטבור ולמטה נבחן לאו״פ דמ״ה, דהיינו שיש בו כלים, להיותו כבר מקבל האורות ממעלה למטה, ונמצא שיש בו ב׳ או״מ דמ״ה ודב״ן, ופנימי א׳ דמ״ה למטה מטבור, והבן.