א) הנה עד עתה דברנו בכללות עולם האצילות, ועתה נדבר בפרטיות. כי הנה גם בי״ס פרטיות של א״א עצמו יש בהן כל הנ״ל ממש, כי תחלה נכנס בכתר שבו בחי׳ או״פ ואו׳׳מ, ומן או׳׳פ יצא אור חוזר דרך השערות. ומהיסוד דכתר דא״א, יוצא מן או״פ אל חו״ב שבו, הכל ע״ד הנ״ל ממש כמו בכללות י״ס הכוללות כל עולם האצילות, וא״צ להאריך בו, כי הכל מובן מאליו בכל פרטי האצילות.
א) כי תחלה נכנס בכתר שבו בחי׳ או״פ ואו״מ, ומן או״פ יצא או״ח וכו׳: וכן אומר בענף הקודם אות ו׳ בכללות ע״ס הכוללות כל עולם האצילות, וז״ל: ואח״כ מן יסוד דא״א וכו׳, החסדים שבימין ניתנים אל אבא וכו׳, והגבורות ניתנים אל אמא וכו׳, גם אור הימין של אבא שנכנס בו בסוד או״פ, יוצא אח״ז דרך היסוד של אבא עצמו לחוץ, וחציו נכנס בסוד או״פ לאמא וחציו נשאר בסוד או״מ לאמא, והרי תבין עתה איך אמא כשם שהיא לוקחת מן הכתר שהוא א״א, כך לוקחת מן אבא עצמו וצריכה אליו והבן זה עכ״ל, עש״ה.
ותבין כל זה עם המתבאר בפמ״א בענף הקודם, אשר משורש הקדום למ״ן, דהיינו בה״פ געסמ״ב דא״ק, הן הפרטיים והן הכוללים יש בהם ה״פ וה״מ, שאו״פ דכל ראש עליון נעשה לאו״מ לתחתון שלו. אמנם בשורש הב׳, שהוא בעת עליית מ״ן לצורך ע״ס דנקודים, נעלמו מקיפי יושר אלו שהיו משמשים או״פ בראש דעליון ואו״מ דיושר לתחתון, שהוא משום שיצאו גם מראש דעליון גופיה בפנימיותם לחוץ בסוד או״מ חוזר לעצמותם, ולפיכך חדלו לגמרי מלהאיר לתחתון מהם, כי או״מ דעליון אינו יכול להאיר בשביל התחתון, כי רק בשורש הא׳ שהיו בבחי׳ או״פ המתלבש בפנימיות דעליון, היה מספיק עכ״פ להאיר לתחתון מחוץ לכלים שלו בבחי׳ הארה חיצוניות, משא״כ בשורש הב׳ שגם לעליון אינו מאיר בתוך כליו אלא מחוץ להם, ע״כ אינו מגיע ממנו לתחתון אפי׳ הארה חיצוניות, וע״כ לא נשאר ממקיפי יושר דשורש הא׳ רק בחי׳ או״מ העליון מא״ס ב״ה לבד, שאינו מבחין כלל בין המדרגות כנ״ל עש״ה.
וצריך שתזכור המתבאר בענה״ק, אשר ב׳ שורשים משמשים בכל פרצוף, כלומר שהתחתונים נפעלים בהכרח מכל הכוחות שכבר נתגלו בעליונים, ולפיכך בעת שהגיע אור העליון לפרצוף הכתר שהוא א״א, אע״פ שכבר נחלק לשנים מכח שורש הב׳ מ״מ מתחלה פועל עליו שורש הא׳ דהיינו אותו הכח שמקודם תיקון המ״ן, וע״כ נכנס בו מתחילה או״פ ואו״מ בשלימות ע״ד שהיה בדרגתו בה״פ א״ק, אלא אח״כ נתעורר בו הכח של שורש הב׳, שאח״פ יוצאים מהמדרגה, אשר אז מסתלק ממנו הג״ר דאו״פ ויוצא חוצה לו בסוד או״מ חוזר לבד, כנ״ל בענה״ק עש״ה.
וזה אמרו, כי תחלה נכנס בכתר שבו בחי׳ או״פ ואו״מ. כלומר, שאו״מ דכתר נמשך מא״ס ב״ה כנ״ל, ואו״פ שלו הוא כל אותו השיעור שהיה במדרגתו בשורש א׳, דהיינו בכתר דא״ק שה״ס נרנח״י בשלימות. וזה אמרו, ומן או״פ יצא אור חוזר דרך השערות, כלומר שמכח התעורר בו שורש הב׳, שנבדלים אח״פ של המדרגה ויוצאים לחוץ למדרגה של התחתון, ע״כ מוכרח להסתלק חלק הג״ר של או״פ שנכנס בו מתחילה ויוצא ומאיר עליו מבחוץ בסוד או״מ חוזר ולא נשאר באו״פ שלו רק נפש רוח לבד,אשר כניסה ויציאה זאת מוציאים שערות ראש, כמ״ש במקומו בע״ה.
וזה אמרו, ומהיסוד דכתר דא״א יוצא או״פ לחכמה ובינה שלו, היינו החיך שבפה דא״א שנק׳ יסוד. וכונתו אל דבריו שבענף הקודם אשר מיסוד דא״א יוצאים חסדים וגבורות אל פרצוף או״א שהחסדים נוטל אבא ונחלק לב, חלקים: א׳ לאו״פ וא׳ לאו״מ, והגבורות נוטלת אמא ונחלק ג״כ לב׳ חלקים: א׳ לאו״פ וא' לאו״מ, עכ״ל. פירוש, ע״ד שנתבאר בכתר שנוטל מאור העליון או״פ ואו״מ, כן הדין באו״א שנוטל האורות שלו מן פה של ראש דא״א שנק׳ כתר, אשר מן או״פ הנשאר בראש דא״א משפיע לאו״א או״פ ואו״מ, שסוד או״מ ה״ס או״מ דא״ס ב״ה המכונה מקיף דיחידה, שהוא מקיף הכולל, הנוהג בכל פרטי הפרצופין בשוה כנ״ל. ואו״פ דאבא הוא נוטל מתחילה בבחי׳ שורש הא׳, דהיינו או״פ שלם של נרנח״י כמו שהיה בדרגתו בה״פ דא״ק, ואחר זה מתעורר עליו שורש הב׳, המבדיל אח״פ דאו״א למדרגה תחתונה שנק׳ ישסו״ת, ואז בהכרח שחוזרים ומסתלקים הימנו ג״ר דנרנח״י דאו״פ שנכנסו בו בתחילה, ונהפכו להיות לאו״מ חוזר לאו״א.
וזה אמרו שם, והנה יש לכתר מקיף אחד כולל ומקיף אחד פרטי, ולאבא יש לו אותו אור המקיף הכולל אשר בכתר כנ"ל. ועוד מקיף אחד שלו בלבד כנ״ל, וכן באמא הענין כן עכ״ל. והיינו כדאמרן, אשר גם או״פ נכנסו באבא מתחילה בשלימות נרנח״י כמו בדרגתו שבה״פ א״ק, ואח״כ חוזרים נשמה חיה יחידה ומסתלקים הימנו דרך שערות ראשו ונהפכו לאו״מ חוזר ונשאר באו״פ דאבא רק ג״ר לבד. ועד״ז באמא, להיותם פרצוף אחד כמו פרצוף ע״ב דא״ק, אלא שנבדלין בסוד הקוין לימין ושמאל כנודע, וע״כ המה מקבלים יחד בשוה את האור מפה דראש של א״א, ע״ד ע״ב דא״ק המקבל האור מפרצוף כתר דא״ק, ואין האחד מקדים לחבירו, כמ״ש בזוהר דאו״א שקילי כחדא כנודע. וז״ש שם, ואין חילוק בינהם וכו׳.
והנה נתבאר איך יש לכל אחד מקיף כולל, דהיינו או״מ דא״ס שנק׳ מקיף יושר הנוהג בכל המדרגות בשוה, ואח״כ יש מקיף פרטי דהיינו או״פ שנכנס מתחילה וחזר ויצא דרך שערותיו, ומקיף זה מכונה מקיף חוזר או מקיף חיה, והוא אינו מאיר לתחתון רק לעליון לבד, כלומר לאותו המקום שנכנסו בתחילה וחזרו ויצאו, אבל לא לתחתון מהם כמו שהיו מאירים בא״ק. והטעם כנ״ל דאו״פ דעליון יכול להאיר גם לתחתון, אבל או״מ דעליון אינו מגיע ממנו לתחתון, עש״ה.
וזה אמרו שם, אמנם לפי שאבא טמיר וגניז יתיר, לכן גם אור הימין של אבא שנכנס בו בסוד או״פ יוצא אח״כ דרך היסוד של אבא עצמו לחוץ וחציו נכנס בסוד או״פ לאמא וחציו נשאר בחוץ בסוד או״מ לאמא עכ״ל. וצריך שתזכור כאן המתבאר לעיל בפמ״א דף תרמ"ו ד"ה וצריך שתבין עש״ה,איך אח״פ דאו״א יוצאים למדרגת ישסו״ת, ובסוד הגדלות חוזר ישסו״ת הזה ועולה למקומו לאו״א עילאין להיותו בחי׳ אמא נוקבא שלו, וז״ס אבא טמיר וגניז יתיר מאמא, כי אמא יורדת למטה בסוד אח״פ היוצאים לחוץ והיא מתגלית לבחי׳ ראש ומוחין לזו״נ, שהמה סוד עלמא דאתגליא. משא״כ אבא נשאר תמיד למעלה בסוד ע״ב, ונמצא טמיר וגניז מהתחתונים משום שאינו יורד להתגלות בזו״נ. והנה אז נחשבים או״א לב׳ פרצופים נבדלים בסוד עליון ותחתון אב ובן, כי בחי׳ כו״ח שנשאר למעלה נק׳ אבא וה״ס פרצוף ע״ב, ואמא שירדה עם אח״פ לחוץ מאבא הוא שנק׳ אמא וה״ס פרצוף ס״ג, ונמצא משום זה אשר אבא שהוא ע״ב צריך עתה להשפיע אל אמא שהוא ס״ג כל האורות שלה, ע״ד עליון ותחתון.
וזה אמרו שם, והרי תבין עתה איך אמא כשם שהיא לוקחת מן הכתר שהוא א״א, כך לוקחת מאבא עצמו וצריכה אליו, והבן זה. דהיינו כדאמרן, שבטרם התחלקותם של או״א לב׳ מדרגות עליון ותחתון: ע״ב וס״ג, הרי תרוייהו שקילי כחדא, כי שניהם פרצוף אחד ימין ושמאל של ע״ב, וא״כ לוקחים את אורותיהם מן הכתר, שהרי הכתר הוא בחי׳ העליון של הע״ב, משא״כ אח״כ כשמתחלקין לב׳ פרצופין אשר אמא יוצאת בסוד אח״פ היוצאים מן הע״ב למדרגה התחתונה שנק׳ ס״ג, א״כ צריך עתה פרצוף אמא שהוא תחתון וס״ג לקבל מפרצוף אבא שהוא עליון וע״ב, ונמצא בזה שיש לאמא ב׳ בחי׳ של קבלת אור: בחי׳ אחת בעת היותה עוד במדרגת ע״ב ביחד עם אבא שאז מקבלת מהכתר, ובחי׳ השניה אחר שיורדת לבחי׳ ס״ג ונעשית פרצוף נבדל ותחתון של אבא, ובזה נמצאת שמקבלת מאבא וצריכה אליו, כי אין כלום לתחתון אלא מה שנותן לו העליון שלו. וזה אמרו שם, והנה מן או״פ של אבא וכו׳ וכן הענין באמא. יורנו בזה, אשר כל הנאמר בפרצוף א״א ובפרצוף ע״ב, נוהג ג״כ באמא שירדה לפרצוף ס״ג, כלומר, שיש לה מקיף כולל ומקיף פרטי, בכל הסדרים האמורים.