ג) ואחר כל התיקון, אז נתוספו ט׳ כלים וחצי תחתון בכתר דעתיק. וגם שנתלבשו ונתפשטו אלו באלו, ובזה נתרחבו הכלים לאין קץ, ויוכלו לסבול כל האורות, עד שנשארו בקומתן שוה.
ג) ואחר כל התיקון אז נתוספו וכו׳ עד שנשארו בקומתן שוה: דהיינו כמו שאומר לעיל בסוף ענף מ״ג, שלעתיד לבא אשר יתוקן כל בחי׳ הס״ג, ויחיו כל המלכים ויתבררו לגמרי בסוד בלע המות לנצח, אז יחזור שם ס״ג לקדמותו וכו׳ עכ״ל. כי אז כל אלו המדרגות והפרצופין שנאצלו ויצאו מכח הנקודים ומכח מ״ה החדש בעלמין דאבי״ע, יתיחדו ויתקשרו כולם לפרצוף אחד המתחיל מחזה דא״ק ששם הפה של ראש הס״ג דא״ק שמלפני תיקון המ״ן, ויסתיים בנקודה דעוה״ז כמו א״ק הפנימי, דהיינו ממש כמו התפשטות א׳ דגופא דס״ג שהם ע״ס שלימות בקומה שוה שנתפשטו לבחי׳ תוך סוף דס״ג עד לנקודה דעוה״ז. וזסו״ה ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, שז״ס ביטול שם מ״ה המתחיל מטבור דא״ק ששם בחינת נוקבי עינים דראש הא׳ דב״ן, אשר לעתיד יתבטל לגמרי הגבול הזה דנוקבי עינים ומצח שה״ס הטבור, מפני שאח״פ ישובו לקומה אחת עם הגלגלתא ועינים בנצחיות כמו שהיה בטרם עליית מ״ן לנוקבי עינים, שגופא דס״ג היה מתחיל מחזה דא״ק, וכולהו ע״ס גלגלתא עינים ואח״פ המה בקומה שוה עד החזה, כנודע בענה״ק. [1 - או"פ בהתחלה]
וזה אמרו כאן, ואחר כל התיקון אז נתוספו ט' כלים וחצי תחתון בכתר, וגם שנתלבשו ונתפשטו אלו באלו, ובזה נתרחבו הכלים לאין קץ ויוכלו לסבול כל האורות עד שנשארו בקומתן שוה, עכ״ל. ויורנו בזה שני עיקרים גדולים: א׳ אשר גם אחר כל התיקון שיתבטל שם מ״ה, מ״מ מזג המדרגות שיצאו בעולמות אבי״ע לא יחסרו משום זה כלל, כי כל המדרגות והפרצופין כולם ישארו לנצח. ועיקר ב' הוא, שיהיה מעלת כל אלו המדרגות מגדול ועד קטן בקומה שוה, אשר אפילו המדרגה התחתונה שבתחתית העשיה תגבה קומתה עד כתר דגופא דס״ג דא״ק שלמעלה מעולם הנקודים, באופן, שכל המדרגות שנשתלשלו ויצאו זה למטה מזה באורך עד סוף העשיה, נמצאים עולים ומלבישים זה על זה בעובי בקומה שוה, שבזה נמצאת הרחבה גדולה לאין קץ, מפני שכל הפרטים הרבים שנגלו ויצאו בכלהו עלמין אבי״ע בכל ההמשך דשתא אלפי שני, נמצאים מלבישים זה על זה בעובי עד כתר דס״ג דא״ק הקדום, שמתרבות קומות התחתונות בכלהו עלמין, והבן זה.