א) תחילה היו הי״ס כוללים כל עולם אצילות, עצמות וכלים, אלא שהעצמות היה שלם והכלים קטנים, ולכן מתו. פי' כי כלי נקודת עתיק היה חצי כתר (דעתיק), עד הטבור שלו, וכלי נקודת א״א היה חצי התחתון של הכתר, ובו נכללין כל הי"ס שלו. וכן בעתיק. וכלי אבא היה חכמה לבד, ובו כלולים כל הי״ס, וכלי אמא היה בינה לבד, ובו כלולים כל הי״ס שלה. וכלי זו״ן היו ז' כלים: הא׳ מחסד לבד, וב׳ מגבורה, ג׳ מת"ת, ד׳ מנצח, ה׳ מהוד לבד, ו' מיסוד לבד, הז׳ ממלכות לבד, וכל י״ס שלו כלולים בהם. וכלי המלכות היה של מלכות ממש שבה לבד, וכל הי״ס שבה כלולים בה.
א) אלא שהעצמות היה שלם והכלים הקטנים וכו' כי בלי נקודת עתיק וכו': כי נקודה א׳ דג״ר דנקודים נבחנת לשנים, לעתיק וא״א. וכן ב׳ נקודות חכמה ובינה נבחנות לשתים: מחצה העליון נק׳ או"א או חכמה לבד, או ע״ב, או כלי אבא. ומחציתם התחתון נק' ישסו״ת, או בינה לבד, או ס״ג, או כלי אמא. וכבר נתבאר לעיל בפמ״א דף תרי"ז ודף תר"כ ענין התחלקות כל מדרגה לשני חצאים על העינים עש״ה. ולפיכך נבחנים ג״ר דנקודים שהמה ג׳ מדרגות כח״ב, לשש מדרגות: עתיק ונוק׳, א״א ונוק׳, או״א וישסו״ת, אשר כל אחת היא אמנם חצי מדרגה, כאמור. וכבר ידעת שג״ר דנקודים אלו המה ג׳ ראשים, כמ״ש בפמ״א בענף כ״ב שיש בכל אחד עשר ספירות, עש״ה.
וכלי זו״ן היו ז׳ כלים וכו': והיינו רק ז' מלכיות, דהיינו בחי׳ עשיה של ב׳ מדרגות זעיר ונוקבי׳. כמ״ש בפמ״א בענף כ״ז דף תפ״ב ונמצא שמג"ר לא היה אפי׳ המלכיות שבהם, אלא רק מז״ת היה לו ז׳ המלכיות מהם, וחסר לו גם ט״ס הראשונות מאותם הז״ת.