ד) ואם תסתכל תראה, כי שם מ״ה הוא כללות כל השם, שהוא טנת״א של כל כללותו, ואמנם שם ב״ן אינו רק הנקודות דס״ג לבד, אלא שהנקודות אלו דס״ג נחלקים לטנת״א ג״כ, דכ״מ שנזכר טנת״א בשם ב״ן שהוא ס״ג כנודע, אינו רק בנקודות לבדו של ס״ג, הכוללים בהם טעמים ונקודות, ושמור כלל זה.
ד) שם ב״ן אינו רק הנקודות דס״ג וכו': כבר נתבאר זה לעיל בפמ״א ענף מ״ב אות ז׳ ד״ה והענין עש״ה.