ט) ובתחלה נתקן ע״י, ואח״כ היה הזווג בעתיק יומין והיה תיקון לא״א, ואח״כ היה הזווג בא״א והיה תיקון לאו״א, ואח״כ זווג לאו״א והיה התיקון לזו״נ, ואח״כ זווג לזו״נ דאצילות והיה תיקון לכל העולמות האחרים. ולכן הוצרך בחי' עיבור זה להשתהות ולהתאחר שיעור י״ב חודש, כנזכר בתיקונים במאמר הנקרא קו המדה.
ט) ובתחילה נתקן ע"י וכו': דהיינו ע״ד שמבואר בדבריו לעיל בענף מ׳ שכל מדרגה נתקנה בעליונה ממנה מדרגה אחת עש״ה. וסוד העיבור יתבאר בע״ה בענפים הבאים.