ג) והנה הזווג הראשון שהיה בעת בריאת העולם היה ע״י נס בבחירתו יתברך וברצונו הפשוט, כמ״ש בזוהר פעמים הרבה, כד סליק ברעותיה למברי עלמא וכו'. וצריך להבין על מה בכ״פ שמדבר בבריאת העולם או בתחלת אצילות מדבר בלשון זה, כד סליק ברעותיה.
ג) והנה זווג הא' שהיה בעת בריאת העולם היה ע״י נס וכו': הנה נתבאר שע״ס דראש אינם כלים גמורים אלא שרשים לכלים, וע״כ מכונים כלים רוחניים בהיותם כולם מבחי׳ ע״ס שיצאו עוד מזווג הא׳ כנ״ל, ולפיכך אחר שביה״כ דז״ת שה״ס הגוף דכללות הנקודים נעשה שם תיקון גדול, שהן הסת״א והן הסת״ב נעשו בע״ס דראש גופי׳ כמ״ש לקמן בסוד יציאת מ״ה מהמצח. וע״כ אומר שאין שם הכר נקבה, שפירושו, ענין מלכות דמלכות שה״ס מלכות דגופא, אלא רק מלכות דראש שה״ס כלי רוחני בלבד, ובה נעשה הזווג לבריאת העולם, ומזווג הזה יצאו מתחילה כל ה׳ פרצופי אצילות זה למטה מזה עד זו״נ דאצילות, אשר זווג זה מכונה כמו בלי העלאת מ״ן גם בבחי׳ סליק ברעותא, כי הם בסוד ראש בלי גוף, כאמור.