ו) ונשאר לנו לבאר עתה ע״ב הד' של ב״ן שהיא במלכות, הנה הוא המדרגה הד׳ שהוא בחי' האחוריים, והנה אמרנו למעלה כי כאשר יורדין הפנים אין האחוריים נכנסין בחשבון כלל, וכאן היה הדבר להפך, כי האחוריים נכנסין בחשבון ולא הפנים. והתשובה הוא, כי בג׳ שמות אשר חשבנו בחי' פנים, לכן לא חשבנו בחי׳ האחוריים, אבל כאן במלכות שאין הפנים נחשבין במספר, אז נחשבו האחורים.
ו) ונשאר לנו לבאר ע״ב הד' של ב״ן שהיא במלכות וכו': תבין זה ג״כ עם המתבאר, שאין למנות זולת הגדר של ההויה שהוא מדרגה ז׳, וגם התוספת בחינות ניצוצין שבו. ולכן הויה דב״ן, כבר ידעת שאין בה מדרגה ז' לפי עצמה אלא ביחד עם המ״ה, להיותם שניהם באים מהזווג על המסך דבחי״א. דקומת חכמה שהוא ע״ב הוא ממסך דבחי״ג, וקומת בינה שהוא ס״ג הוא ממסך דבחי״ב, משא״כ מ״ה וב״ן המה שניהם יחד בחינת ע״ס היוצאות ממסך דבחי״א, וא״כ נמצא שמדרגה ז׳ דהויה דמ״ה, הוא הגדר של הויה דב״ן ג״כ, ולפי שב״ן נבחן תמיד לבחי׳ אחור דמ״ה, ע״כ מוגדר בחשבון דריבוע דפשוט, שהוא בחי׳ האחור דמדרגה ג׳ דמ״ה מצד התוספת ניצוצין שבו לבד, באופן שכל התוספת ניצוצין שנפלו בכלי דת״ת נבחן כל ניצוץ וניצוץ לפנים ואחור, אשר צד הפנים דהניצוץ מיוחס למ״ה וצד האחור לב״ן, וכל זה הוא משום ששניהם באמת הויה אחת, כי הויה דב״ן נבחנת בסוד מערת המכפלה, שה״ס ב׳ ההי״ן: ה״ר וה״ת, הכלולות בהויה דב״ן בסוד שיתוף מדת הרחמים בדין, כמ״ש בענפים הקודמים. וזהו שנוטלת מהמ״ה בסוד הפנים שלה, כמ״ש במקומו בע״ה.
ובזה תבין ג״כ מה שאינו מונה מדרגה הב' דב״ן. שלכאורה היא תוספת בחי׳ ניצוצין יותר ממ״ה, והוא כמ״ש לעיל, שמ״ה וב״ן אינם ב׳ קומות נבדלות בזווג כמו ע״ב וס״ג, וא״כ אין כאן כלל בחי׳ ניצוצין שיהיו נבדלות לב״ן, שהרי אין הניצוצין נולדים רק מזווג חדש, וא״כ איך אפשר שיהיה תוספת ניצוצות בב״ן יותר מבמ״ה. אלא שהב״ן נחשב צד האחור מבחי׳ הניצוצין שבמ״ה, אשר זהו הנבחן במדרגה הד׳ כנ״ל.