י) ושם ס״ג שהוא יותר תחתון משל ע״ב, לא עלו האורות שלו באצילות רק ד' מדרגות הראשונים בלבד. נמצא כי ירדו בבריאה ב׳ מדרגות אחרות יותר עליונים שהם: י׳ אותיות דמילוי הס״ג, ובחי׳ האחור שלהם שהם מדרגה ה׳ ו׳. וכאשר נמנה בחי׳ המדרגה הה׳ שהם י׳ אותיות דמילוי ס״ג בבחי' אותיות עצמן, ונמנה גם מספרם שהוא ס״ג, הרי ע״ג ניצוצין שירדו משם ס״ג.
י) ושם ס״ג שהוא יותר תחתון משל ע״ב וכו' רק ד׳ מדרגות הראשונות: כבר נתבאר שהוא סוד ראש הג׳ דנקודים שנק׳ ישסו״ת או התפשטות כח״ב למקום חג״ת, אשר יצא לבר מג״ר דנקודים דהיינו למקום חג״ת דג״ת, אשר משום זה נתפשט ויצא אור העינים דהיינו הרוח והנפש מן ג״ר דנקודים: בראש וגוף, שהראש נק׳ ישסו״ת והגוף נק׳ מ״ה וב״ן שלו. שמהטעם הזה מכנהו הרב בשם התפשטות כח״ב לחג״ת, משום שהרוח והנפש דכח״ב נתפשטו לשם, אשר הרוח נתפשט בישסו״ת והנפש במ״ה וב״ן. וע״כ נבחן הס״ג, שיש בו כלי שלם דד׳ מדרגות פו״א דאותיות וחשבונם, משום שיש בו כח״ב זו״ן דאו״ח שצריכים להשפיע עוד לכח״ב זו״ן דנפש, דהיינו למ״ה וב״ן, וא״כ בהכרח שיש להם גם החשבון דפו״א דאותיות, שהם המסכים לזווג כדי להשפיע. אבל מ״ה וב״ן שאין להם אלא אור הנפש דהיינו בחי׳ הסיום של האור, והיינו מטעם שאין להם המסכים לזווג ולהתפשטות כנ״ל, ומשום זה נבחן מ״ה וב״ן שאין להם אלא ב׳ מדרגות עליונות דכתר, דהיינו פו״א דאותיות בצורתם לבד בלי החשבון, שהם המסכים.
וזה אמרו, ומשם מ״ה שהוא הת״ת ירדו ב׳ מדרגות עליונות וכו'. ומשם ב״ן ירדו כל המדרגות חוץ מן העליונה וכו' עכ״ל. והיינו כדאמרן, שאין בשניהם אלא אור הנפש בלבד, שאין בו תיקון המסכים לזווג ע״כ נמצאים באותיות פו״א בלי חשבונם, ונודע שב״ן הוא בחי׳ המלכות דמ״ה, וע״כ נבחן המ״ה, שיש פנים וריבוע דאותיות, שהפנים הוא הכתר דנפש והריבוע הוא עסמ״ב דנפש, אלא בלי חשבונם כנ״ל. אמנם הב״ן אין לו אלא בחי׳ אחרונה דמ״ה, דהיינו נפש דנפש. ונבחן אשר נפש דנפש הזה מקבלת במדרגה עליונה שבה דהיינו פנים דאותיות, שהוא בחי׳ כתר דב״ן לבד, ואין לה ריבוע דאותיות דהיינו חו״ב זו״נ כמבואר. ומה שהנפש דנפש מתלבש בכתר דב״ן ולא במלכות דב״ן, כבר נתבאר אשר בכלים העליונים גדלים מתחילה כנ״ל, עש״ה.