ז) כלל העולה מכל זה, כי שם ע״ב אשר מקומו בחכמה ושם ס״ג אשר מקומו בבינה, ירדו למטה, ולא הלבישו אלא את חו״ג דא״א. ונמצא כי שם ע״ב בחסד. ולכן חסד גימ׳ ע״ב ושם ס״ג בגבורה, ושם מ״ה בחצי ת״ת ונה״י בלבד עם היותו כולל ו״ק גמורים, הרי איך הז״א שהוא בחי' ו"ק דאצילות שהם בחי' שם מ״ה, הוא שם החצי ת״ת דא״א.
והנה נתבאר איך כל הד' הויות ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן כולם הם בז״ת דא״א לבד. והרי נתבאר הקדמה א׳ הנ״ל.