ג) הב׳, הוא בחי' רפ״ח ניצוצין של אור שנשארו בתוך הכלים בהיותם שבורים, כדי להחיותן חיות מצומצם, כדי שעי״כ יהיה בהם מציאות לחזור ולהתתקן ולהחיות על ידי עיבור.
ואל תתמה מזה, כי כן האדם התחתון בעה״ז אחר שמת ויצאה נפשו ממנו נשאר חלק מנפשו בתוך הגוף, כדי שעל ידי זה יוכל לקום בתחיית המתים. וכמ״ש הזוהר פ' שלח לך דק״ע אבל השתא פקדונא איהו לנפשא, דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי, ובג״כ, בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. גם בדקס״ט, ענין הבל דגרמי דאשתאר בקברא, במעשה בעלת אוב בשמואל. וז״ס פסוק, והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ.