ס) והנה הענין הוא, כי בכל פרצוף של ע״י ואו״א וזו״ן, יש בכל ראש מהם ג״ר שהם כח״ב של בחי׳ פרצוף ההוא, אבל בחי׳ פרצוף של א״א אין בראש שלו רק כתר וחכמה בלבד, וכתר נקרא גלגלתא דא״א, והחכמה נקרא מוחא סתימאה שבו. ובזה תבין למה באדר״ז מזכיר ג׳ רישין שהם: א׳, רישא דעתיק, וב׳ רישין דא״א שהם כתר וחכמה עלאה, ולמה לא הוזכר בינה דא״א ויהיו ד׳ רישין. אבל הטעם הוא, כי רישא דעתיק יומין אע״פ שיש בה ג״ר, עכ״ז לרוב העלמן נקרא רישא חדא לחוד, וגם שנקרא רדל״א בכלל. וכתר חכמה שבראש א״א נחשבין לב׳ לרוב גילויין בערך רישא עילאה, והרי הם ג׳ רישין, כי כולם בחי׳ רישין, באדר״ז, ואמנם בינה דא״א לא יכלה לעלות ולהיות בראשו, ונשארה למטה בגרון דא״א, ולכן אינה נקרא רישא.