י) ואמנם פשוט הוא, כי האור הנמשך מן אבא אל אמא, בין אם יהיה בבחי' פב״פ או בחי' פנים ואחור, לעולם הוא בא מן י״ס שבו בשווי אחד, לפי שלעולם אבא הוא עומד בבחי' פנים בב' המדרגות כנ״ל, אבל השינוי הוא באמא, כי בהיותה פב״פ גם היא עם אבא, אז הארה הבאה מן י״ס דאבא אליה מקבלת הארתם בפנים שלה בתחלה. ושם הם מאירים עיקר הארה, ואח״כ מהאורות שנשארו הם הולכים אל האחוריים שלה ומאירין בה, ואינם חלק אחד ממאה חלקי האור, כי כולם ניתנין אל בחי׳ הפנים שלה. אבל בהיות אחוריה נגד פני אבא, אע״פ שההארה עצמה אינה משתנית, כנ״ל, כי גם עתה באה דרך פנים שלו, עכ״ז האורות האלו עיקרן מאירין באחוריים שלה, ואע״פ שהם גסים ועבים, עכ״ז ההארה שלוקחים אם מעט ואם הרבה, הנה עיקרו ניתן באחוריים שלה, ושיורין מאירין בפנים שלה.
י) אבא הוא עומד בבחי' פנים בב' המדרגות כנ״ל אבל השינוי הוא באמא וכו': כי בהתקן עתיק ויצא הע״ב לחוץ, כבר השיג אבא רת״ס דהיינו י״ס שלו מצד הנקודים, אמנם אמא כל כמה שלא יצא הס״ג לחוץ עדיין חסרו לה נה״י וכלים דפנים, לכן אינה יכולה לקבל אור הפנים מאבא בג״ר שלה ומוכרחת לקבלו דרך אחוריה, דהיינו מבחי׳ ו״ק שלה. אמנם נחשב בה אור הפנים במקצת משום תיקון אבא, משא״כ אח״כ כשיהי׳ לה הכלים באמא, כי בהיותה פב״פ גם היא עם אבא, אז הארה הבאה מן י״ס דאבא אליה מקבלת הארתם בפנים שלה בתחלה. ושם הם מאירים עיקר הארה, ואח״כ מהאורות שנשארו הם הולכים אל האחוריים שלה ומאירין בה, ואינם חלק אחד ממאה חלקי האור, כי כולם ניתנין אל בחי׳ הפנים שלה. אבל בהיות אחוריה נגד פני אבא, אע״פ שההארה עצמה אינה משתנית, כנ״ל, כי גם עתה באה דרך פנים שלו, עכ״ז האורות האלו עיקרן מאירין באחוריים שלה, ואע״פ שהם גסים ועבים, עכ״ז ההארה שלוקחים אם מעט ואם הרבה, הנה עיקרו ניתן באחוריים שלה, ושיורין מאירין בפנים שלה. דפנים, הרי מקבלת אור הפנים מאבא בכלים דפנים שלה והוא פשוט. וענין הזווג דפנים באחור נתבאר היטב בפמ״א ענף כ״ט עש״ה.