ט) וטעם הדבר הוא, לפי שכיון שהחו״ב שבראש עתיק יומין שניהם נתקנו יחד, וכלל לא הקדים זה לזה, לכן גם או״א שהם בחי' חו״ב כנודע היה בהם ב' תיקונים ביחד, כי היו בתחלה במדרגה ראשונה אב״א ותכף עלו ב' מדרגות יחד, והיו פנים באחור, שהיא מעלה ג' כנ״ל.
ט) שהחו״ב שבראש ע״י שניהם נתקנו יחד וכלל לא הקדים זה לזה וכו׳: כי כל הקדימה והמעלה של הזכר על הנוק׳, הוא משום שבפרצוף הזכר נמצאים אחוריים דג״ר משא״כ בנוק׳, כמ״ש בפמ״ס ענף כ״ג אות ב׳ עש״ה. והנה תיקון רישא דעתיק היה בבחי׳ אב״א כנודע, ופירוש אב״א נתבאר לעיל בענף כ״ט בפמ״א שאחורים דזכר ונוק׳ דבוקים זה בזה בלי שום הפרש והכר בין אחוריים דזכר לאחוריים דנוק׳, כי אחוריים דזכר נמצאים נעלמים לגמרי במצב הזה ע״ש. וזה אמרו, שהחו״ב שבראש עתיק יומין שניהם נתקנו יחד, כלומר בבחי׳ אב״א כנ״ל.
וזה אמרו, וכלל לא הקדים זה לזה. רוצה לומר שאין שום קדימה ומעלה לחכמה יותר מבינה, משום דאחור דחכמה נעלמים שם להיותם אב״א ושניהם דבוקים בכותל אחד, והבן.
לכן גם או״א וכו' היה בהם ב' תיקונים ביחד וכו' ותיכף עלו ב' מדרגות. כי מדרגת אב״פ אין לו ענין באו״א כאן, שפירושו דאב״פ הוא, שהזכר משפיע אור דאחוריים שלו אל הנוק׳, כמ״ש בפמ״א כ״ט ע״ש. וכבר נתבאר שבסיבת תיקון עתיק אב״א אין שום קדימה לחכמה על הבינה, כי האחורים שלו נעלמים ואין כאן אור דאחוריים דזכר, ואין כאן ענין שיהפוך הזכר אחוריו אל הנוק׳, כי ע״כ הם דבוקים בכותל אחד, כנ״ל והבן.
וזה אמרו, ותיכף עלו ב׳ מדרגות יחד והיו פב״א שהיא מעלה ג'. והיינו כאמור, שאין לו לזכר בחי׳ אחוריים להשפיע אליה אלא בחי׳ פנים לבד כמ״ש לעיל, שכבר נשלמו נה״י שלו ויכול לקבל האור דרך הפנים, כנ״ל עש״ה. אמנם אמא עדיין אינה יכולה לקבל אורו דרך פנים, והוא משום דהס״ג עדיין לא יצא לחוץ, כנ״ל.