ב) והנה בהיותם עדיין בסוד נקודה בלתי תיקון, כבר נתבאר אצלינו שזה גרם שבירת הכלים, לפי שכאשר לא היה עדיין שום תיקון היה האור בא בלתי מסכים, והנה הם אורות גדולים ובלתי מסכים, ואז אין הכלים יכולים לקבלו ומתבטלים. ואחר התיקון בא האור ממועט דרך מסכים, ויכולים הכלים תחתונים לסבול ג״כ. והנה כאשר עדיין לא היה שום תיקון אפילו בע״י, היה אור גדול ורב בלתי מסכים, ועי״כ אם היו או״א פב״פ הנה בהמשך אור פני א״א ביניהם כנ״ל דרך החזה שלו, לא היו יכולין לקבלו כלל, לפי שבחי׳ הפנים הם יותר זכים ובהירים ודקים מהאחוריים והיה האור מובלע ונכנס בהם מאוד, והיה בלתי אפשר שיהיו יכולין לקבלו, והיו נשברים ונופלים גם הם למטה כמקרה זו״ן, והיתה בהם מיתה ממש ח״ו, וע״כ נשארו אב״א.