חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ג

תוכן

דברי הרב

ג) ואח״כ בעת התיקון יצא מלך הח' והוא הדר והוא יסוד, כנודע באד״ר, והוא גבוה מהז׳ מלכים, שכולם בחי׳ מלכות שיש בזו״ן. ולכן יצאו המלכות בסוד העיגולים, בסוד נקבה תסובב גבר, ואח״כ יצא הדר, שהוא בחי׳ יסוד שבכל א׳ מז״ת והיה כלול מהו״ק כולם שהם חג״ת נה״י שבהם. והרי הם עתה ז׳ מלכים ראשונים שמתו, וז׳ שניים דהדר, וכולם כלולים בו, שהוא התחתון שבהם, והם סוד ב׳ שבתות ז׳ וז,' והבן, ככתוב אצלינו. וזה הדר הכולל ו״ק, נקרא שם מ״ה: והוא רוח, והוא יושר והוא זכר ונקבה, שגם בחי׳ חג״ת נה״י שבמלכות יצאה עמו עתה. כי המלכות שבמלכות היא יצאה תחילה והיתה מלך האחרון שמת. ונמצא שבחי׳ ז׳ מלכיות שיש בו״ק דז״א ובספי׳ מלכות דנוקבא דז״א אלו הם הז׳ מלכים שיצאו תחילה ומתו.

פנים מאירות

ג) ואח״כ בעת התיקון יצא מלך הח' והוא הדר והוא יסוד: כבר נתבאר זה בענפים הקודמים בענף ט׳ וענף ט״ו אשר בטרם שנשתתפה מדה״ר בדין היה בחי׳ המסך שעליו נעשה הזווג דהכאה מאור ישר דא״ס ב״ה, מקומו בכלי מלכות ממש, כמפורש בדברי הרב לעיל בענף ד׳ עש״ה. אמנם מכח ירידת ישסו״ת לנה״י הפנימים דא״ק ששם בחי״ד, שנשתתפה בזה בחי״ב שה״ס בינה ומדת הרחמים, בבחי״ד שה״ס מלכות ומדת הדין, ע״כ משם ואילך נקבע בחי׳ המסך בעטרת היסוד, כי נתעלתה נקודת הצמצום מלמטה מבחי״ד ממש ונקבעה מקומה למעלה הימנה בעטרת יסוד דא״ק. ובזה תבין דברי הרב בענף י״ז אשר אבא נטיל נקודה דיסוד דא״ק, ואמא נטיל ו׳ עש״ה.
ונתבאר, אשר שיתוף זה דמה"ר בדין שהוא תיקון עטרת היסוד הנ״ל, אעפ״י שהתחילה בנקודים, מ״מ לא נתקיים זה שם שלא נתקן זה, אלא באו״א ובג״ר דנקודים ולא בז״ת, כי ע״כ נשברו הכלים וירדו לבי״ע, כנ״ל. ולפיכך, עיקר השיתוף דמדה״ר בדין ותיקון היסוד, מתחיל מן מ״ה החדש.
וזה אמרו, ואח״כ בעת התיקון יצא מלך הח' והוא הדר והוא יסוד כנודע באד״ר, והוא גבוה מז׳ המלכים שכולם בחי' מלכות, עכ״ל. והיינו כנ״ל, דז״ת לא היה בהם עוד תיקון הנקודה של הצמצום בעטרת יסוד, אלא כבשורש הא׳ שמטרם עליית המ״ן, דהיינו בנקודה אמצעית ממש שהיא בחי׳ עוה״ז ממש. אמנם בעת אצילות מלך הדר דהיינו מ״ה החדש, נתעלה בחי׳ הצמצום גבוה מבחי״ד ממש ובאה בעטרת היסוד, ובמרחק הזה שבין עטרת יסוד דא״ק עד למלכות נעשה מקום לבי״ע. וזה אמרו והוא גבוה מהז' המלכים, והבן.
וזה אמרו, ואח״כ יצא הדר שהוא בחי' יסוד שבכל אחד מהז״ת והיה כלול מהו״ק כולם, שהם חג״ת נה״י שבהם, עכ״ל. פירוש, כי עיקר התיקון של מלך זה שנק׳ הדר, הוא בעיקר בבחי׳ היסוד דכל אחת מהז״ת, והיינו כאמור שנתעלה הנקודה ממקום המלכות ונקבעה בעטרת יסוד, אמנם היא הסיבה הטובה ליציאת כל הו״ק דכל אחד מחג״ת נה״י מקושרים זה בזה ובג׳ קוין יש״א, שבזה נתקיימו גם העגולים ולא נשברו עוד.
ובזה תבין, שאין זה סותר למ"ש לקמן שהדר הוא בחי׳ חג״ת נה״י דשש קצוות, כי מה שאומר כאן שהוא רק בחי׳ היסוד דשש קצוות היינו רק להורות סוד התיקון שבו במה שגרם שיהי׳ בו אור דיושר ואור דזכר, דע״כ נק׳ הדר מלשון הידור. ומשמיענו שכל התיקון הזה הוא בדיוק רק בבחי׳ היסוד, דז׳ מלכיןשבנקודים חסרים זה וכאן נתתקן זה. וענין האורות הם באים מאליהם. וזה אמרו, והיה כלול מהו״ק כולם, והיינו כמ״ש הרב לעיל שאור העליון אינו פוסק מלהשפיע אפי׳ רגע רק לכלים מתוקנים הוא צריך, א״כ צריך בעיקר לדייק בחי׳ התיקון שנתחדש כאן והבן.
ובזה תבין למה הז״א אין בו רק ט׳ ספירות שהמלכות שבו הוא בחי' עיגולים: והיינו כאמור לעיל, אשר המסך שהיה מתוקן במלכות דא״ק, נתעלה משם לעטרת יסוד דא"ק שהוא כל שבחו של מלך הדר שכולל כל האצילות שנק' ז״א דא"ק, כנ״ל בדברי הרב. וא״כ חסר בז״א זה ספירת המלכות שמלפנים.
וזה אמרו, שהמלכות שבו הוא בחי' עיגולים, כלומר בחי׳ עיגולים דנקודים. ולפיכך, גם ז״א דאצילות חסר מלכות, להיותו מתוקן בתיקון היסוד. ולפיכך, גם נוק׳ דז"א עצמה חסרה ג״כ ממלכות זו דעיגולים דא״ק, שז״ס מ״ש באדרא על נוק׳ דז"א, בטבור שארי ובטבור שלים. כי היא נבנית ג״כ מבחי׳ עטרת יסוד שבז״א שהיתה מקום הטבור דנקודים, כמ״ש בענף ט״ו וט״ז. וכבר ידעת שמלכות זו כוללת כל המרחק הזה, אשר בחי' הנקודה שמתחת היסוד דא״ק היא גבוהה מנקודה האמצעית ממש. אשר במקום הזה יצאו ג׳ עלמין בי״ע, כמבואר בענה״ק באורך.