ט) אבל כלי המלך הזה הנקרא דעת אחר שנשבר ירד לעולם הבריאה, כמ״ש בע"ה, ושאר הששה אורות שהיו עמו נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד.
ט) ושאר הששה אורות שהיו עמו נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד: פירוש, דאע״פ שחלקנו את הראש לג׳ נקודות שהם ג׳ ראשים: כתר ואו"א וישסו״ת, והראש דאו״א לד׳ בחינות שהם קיבוצם דחו״ג בראש שנקרא הסתכלות עינין והתפשטותם בב׳ בחינות באו"א גופיהו וכללותם ביסודות דאו״א. וכן הבדלנו בראש דישסו״ת ד׳ בחי׳ שהם הסתכלות עינין, שה״ס הקיבוץ דחו״ג והתפשטותם בב׳ בחי׳ בישסו״ת גופיהו, שנחשב אמנם לבחי׳ אחת כמ״ש לקמן. וכן כללות החו״ג אשר ביסודותיהם וכללות החו״ג שבמלכות, והנך מוצא בראש הזה תשע בחי׳ נבדלות, עכ״ז תדע שלא נתפשטו בפירודא כל בחי׳ בפני עצמה שזה הוא אי אפשר כלל, אלא כל האורות הנ״ל יצאו ע״י זיווג אחד בפעם אחת על המסך דבחי״ד שהיתה במלכות הכללית דראש הזה המכונה פה דראש, שרק אז יוצאות ע״ס בקומת הכתר, וגם בחינת אור הזכר לזווג הזה נמשך להם בפעם אחת מיסוד דא״ק כנ״ל, והבן היטב.
וכל עיקר התחלקותם לט׳ בחי׳ הנ״ל הגיע להם רק בסוד המיעוט מסיבת הפרודא שבז״ת, שמתחילה יצאו בראש ע״ס בקומת כתר ואז נקרא בשם הסתכלות עיניים דאו״א עילאין, שיורה על אור הגדול בקומת כתר שמשם נתפשט הסת״ב מפה ולמטה במלך הדעת, וכשנשבר נתמעט האור דראש לקומת חכמה, ואז יצאו מלכי החו״ג דז״ת בהסת״ב, וכשנשברו נתמעט האור לבחי׳ היסודות דאו״א ולבחי׳ הסתכלות עינים דישסו״ת שהוא לקומת כתר דבינה, ואז יצא בסוד הסת״ב מלך הת״ת, וכשנשבר נתמעט האור לקומת חכמה דבינה המכונה התפשטות החו״ג לישסו״ת גופיהו, ואז יצאו מלכי נו״ה, וכשנשברו נתמעט האור לבחי׳ כללות החו״ג שביסודות דישסו״ת שהוא קומת ז״א ואז יצא בהתפ״ב בחי׳ היסוד דז״ת. וכשנשבר נתמעט האור לכללות החו״ג שבמלכות דישסו״ת ונתמעט האור עד לקומת המלכות ואז יצא מלך הז׳ שהוא המלכות דז״ת.
והנה נתבאר אשר תיכף במלוך מלך הדעת היה בו כללות כל האורות של הששה מלכים חג״ת נהי״ם, להיות כל מלוכתם בזה אחר זה רק בסוד המיעוט והזדככות.
וזה אמרו, ושאר הששה שהיו עימו נכנסו בכלי המלך שנקרא חסד. דהיינו כמו שנתבאר אשר ההתפשטות דהסתכלות א׳ בע״ס של ראש יצא מפה של ראש ולמעלה עד הכתר שנקרא הסתכלות עיניים דאו״א.והסתכלות ב׳ נתפשט מפה של ראש ולמטה אל הכלי שנקרא דעת אשר כולל כל האור שנתפשט אח״כ בסוד המיעוט זה למטה מזה, בששה הכלים חג״ת נהי״מ, אשר אחר שנשבר ונתמעט בסוד קומת חכמה כנ״ל, אז נמשך כללות אותו האור בהסת״ב בתוך כלי שנק׳ חסד, ונמצא שעדיין יש ששה אורות בכלי הזה, כאמור.
ותדע ג״כ, אשר הפה של הראש שממנו נמשך האור למלך הדעת, הוא מכונה בשם בינה, או אמא או ישסו״ת, והיינו ע״ש המיעוט העתיד להיות. אמנם בעת אצילות מלך הדעת, נבחן גם הפה של ראש לבחי׳ כתר, והבן זה היטב. וזהו שאומר הרב לעיל, אשר מתחילה באו עשרה אורות בכלי הכתר ואח״כ באו ט׳ אורות בחכמה, ואח״כ ח׳ אורות בבינה, ומבינה נמשכו ז׳ אורות למלך הדעת. ואל תטעה להבין, אשר תיכף בתחילתו נתחלקו האורות שבראש לג׳ ראשים ואח״כ נמשך האור למלך הדעת, אלא הכוונה כמו שנתבאר שענין התחלקות האורות שבראש לג׳ ראשים ולתשע בחי׳, יהי׳ אח״כ בסוד המיעוט דז״ת לסיבת הפירודא שבהם כנ״ל. אמנם מאחר שגם בחי׳ הסת״ב דכתר נמשך מהפה של כללות הראש, אשר אח״כ מסבת המיעוט יכונה בשם אימא, מפני שלא יהי׳ בו רק ע״ס בקומת בינה, לפיכך נק׳ הפה למפרע ע״ש אמא, וכן כולם עד״ז, והבן היטב כי א״א להאריך יותר.