ב) והנה על דרך זה שבפנימיותו כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע״ב, ושערות דיקנא הם מאח״פ כנגד ענפי ס״ג שבהם כלולים או״א, שבין שניהם לקחו בינה דמ״ה אחר התיקון, שהוא שם ס״ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא״א, והבן זה מאוד כי כן הוא כאן, ואז עדיין היה מתפשט ס״ג עד רגלי א״ק.
ב) כי שערות ראשו כנגד ענפי ע״ב וכו': וכבר הודיענו אשר א״א דאצילות ה״ס ע״ב, וענין א״א דאצילות ה״ס חצי כתר התחתון, שה״ס אח״פ דכתר ובחי׳ אמצעי בין א״ס שה״ס חצי העליון דכתר שנק׳ עתיק ובין ד׳ הפרצופין עסמ״ב. וכבר ידעת שזה נוהג בכל הפרצופים עד לפרטי פרטם, גם ענין האמצעי שה״ס האח״פ שיוצאים המתבאר בסוד הכתר נוהג ג״כ בעסמ״ב, כדברי הרב בע״ח בשער אבי״ע וכמ"ש בפמ"ס כאן. גם נתבאר לעיל שיש ב׳ בחי׳ של אח״פ היוצאים: הא׳ הוא האמצעיים שישנם בגוף דהיינו בין כאו״א מגעסמ״ב שבו, שהוא העושה בכל פרצוף ומחלק אותו על י״ב פרצופים, ויש ג״כ בחי׳ ב׳ של אח״פ היוצאים לבר מכל ה״פ שבגופא. והם הם סוד ד׳ פרצופים שבשערות.
והענין כמ״ש בפמ״ס כאן, שב׳ השורשים שבא״ק שולטים בכל פרצוף, אמנם שורש הא׳ שבא״ק דהיינו מטרם תיקון המ״ן הוא עיקר בנינו דהפרצוף, וע״כ גם סוד הפרצופים האמצעיים הנ״ל מתלבשים באותם הכלים ממש הנמשכים משורש הא׳ שבא״ק, אמנם גם בשורש הב׳ שיצאו מכח צמצום נה״י ועליית המ״ן נמשכו עמו ג״כ בחי׳ כלים. ותדע שהכלים ההם הם נקראים בכל מקום שערות.
וצריך להבחין בהם ב׳ עיקרים: א׳ שהם גבוהים משורשם מבחי׳ הכלים דגוף שעליו תלויים, ב׳ שהמה רק בחי׳ זו״ן דכלים ונמנעים לעולם מבחי׳ ג״ר.
והענין כמ״ש לעיל שהמה בחי׳ אח״פ האלו ששורשם ותחילתם הוא הזווג שבנקבי העינים, דהיינו הנק׳ שורש הב׳, ואין להם מקור ואחיזה כלל בשורש הקדום לעליית המ״ן. וכבר ידעת שהזווג נעשה בע״ב ס״ג דגלגלתא, כלומר בבחי׳ החכמה דראש הפנימי והבן היטב. והנה נבחן משום זה אשר אח״פ דראש הפנימי יצאו לחוץ מבחי׳ ראש וקבלו לבחי׳ גופא, שערכו כלפי הראש בבחי׳ זו״ן לבד, כלומר בחי׳ תוך דגופא שיש בו כבר ענין גילוי כלים, שהרי המלכות שבנקבי העינים והאו״ח שממעלה למטה הוא שורשו, כנ״ל בענפים הקודמים ע״ש.
אמנם הכלים האלו ודאי שאין להם שום מקום כלל ועיקר בראש הפנימי, כמו שידעת שמכח שורש הא' אין שם אפי' הכר דבחי' כלים, ולכן ירדו לבחי' פרצוף גלגלתא שה״ס גופא דראש הפנימי.
וידעת שפרצוף הגלגלתא נעלם ומתלבש כולו בפרצוף ע״ב, וכל המושרש בגלגלתא אינו מתגלה זולת ע״י החיצון שלה שנק' ע״ב ומוחין שה״ס א״א דאצילות עש״ה. ולפיכך המה יוצאים ומתגלים בסוד או״ח שממטה למעלה.
והוא משום דב' בחי' כלים שה״ס או״חאנו מוצאים באח״פ דכתר שלמעלה מגלגלתא, א' הוא או״ח שממלכות דחכמה היורד מלמעלה למטה והאו״ח הזה שייך כולו לא״א, להיותו בבחי' גילוי כלים המיוחס לע״ב, אמנם יחד עם זה נוהג זווג חיצוני ממלכות ופה דכתר ולמעלה הנק' גלגלתא, דהיינו מכח שורש הקדום, ונמצא בחי' או״ח זה שמושרש ג״כ ומחובר יחד עם האו״ח למטה, ע״ד שאומר הרב גבי אור היוצא דרך עינים, אשר מתערב בהכרח עם הסתכלות עינים באח״פ עש״ה. והנה זה החלק שיש באו״ח דמוחין אין לו שום מקום להשאר שם במוחין, כי אין להם התחלה ומקור בע״ב שמצד שורש הא', כי שורשם מאו״ח דאח״פ שמגלגלתא ולמעלה, וע״כ בהכרח שיוצאים מחוץ למוחין ולמעלה דרך הנקבים שבגלגלתא.
והנה מתבאר עיקר הא' אשר שורש השערות המה תמיד גבוהים מן הכלי שעליו תלויים, כי הגלגלתא הוא בחי' או״ח היורד מהמלכות דראש הפנימי מלמעלה למטה, דע״כ יש בה גילוי כלים וע״כ מתלבשת בע״ב, אמנם השערות התלויים עד הגלגלתא המה האו״ח העולה ממלכות דראש הפנימי ממטה למעלה, אשר אין לה עוד היחס דגילוי כלים וע״כ אינה יכולה להתלבש בע״ב כמו הגלגלתא, אלא צומחות ועולות ממטה למעלה על הגלגלתא כאמור והבן מאד.
אמנם משום זה אין בהם לעולם מבחי' ג״ר דכלים, כי כל ענין ג״רדע״ס מתיקון מ"ן ואילך, אינם בתחילת אצילותם, כי אז המה בבחי' הקטנות, דהיינו אור דו״ק בכלים דג״ר, כמו שנתבאר לעיל בדף רמ״ה בפמ״א ד״ה ובזה עש״ה אשר כל ענין הג״ר הוא מכח שאחורים דחב״ד נמצאים בפרצוף מתחילת אצילותו ע״כ שבים להיות פנים, עש״ה. והנה זה נמצא בבנין הגוף עצמו שמגלגלתא ולמטה, כי יש שם אחורים דג״ר מצד שורש הא', משא״כ בשערות שהכלים שלהם אין להם שום יחס לגלגלתא, וא״כ אין בהם רק מבחי׳ מה שיש בגוף מכח אור הפנים לבד, דהיינו רק בחי׳ זו״ן וו״ק לבד, כמ״ש בפמ״ס ענף י״ג, אשר מכח חסרון בינה וזו״ן דכלים אין באור הפנים רק זו״ן לבד עש״ה. והנה נתבאר לך עיקר הב׳, אשר אין בשערות רק בחי' זו״ן לבד.
גם נתבאר אשר כל בחי' אח״פ דראש הפנימי בהכרח שמתלבשים בראש דע״ב המתחיל מגולגלתא ולמטה, כי אין שם למעלה מגולגלתא שום ענין כלי להאחז שם, דע״כ כולל הרב א״א דאצילות ואבא דאצילות ביחד ושניהם כנגד ע״ב דא״ק שהם המוחין, כאמור לעיל עש״ה. ובזה תבין שגם השערות הנ״ל שה״ס האו״ח שממטה למעלה דאח״פ אלו בהכרח שגם הם מתחילים לצאת מן ע״ב שבגולגלתא, דהיינו המוחין, שמשם צומחות ועולות בסוד או״ח. וזה אמרו, ששערות ראשו הם כנגד ענפי ע״ב, דהיינו כדאמרן, אשר שורש השערות נמצא במוחין, ומשם הן בוקעות לגלגלתא ממטה למעלה ומלבישים לגלגלתא מלמעלה בחוץ כמבואר.
ושערות דיקנא הם מאח״פ כנגד ענפי ס״ג וכו': כבר נתבאר שראש ס״ג מתחיל מאזן ולמטה, גם נתבאר שענין אח״פ היוצאים לחוץ וענין ירידתם לתחתון נוהג בכל ראש וראש מפרטי הפרצופין. ובזה תבין שסוד שערות דיקנא הם ממש כמו שנתבאר בשערות רישא, שה״ס האו״ח הכלול באח״פ דראש העליון ממטה למעלה, אלא ששערות דיקנא נמשכים מבחי׳ ראש דע״ב עצמו ולא מראש הפנימי, וא״כ המה מתאחזים בראש הס״ג וגם שם צומחות ממטה למעלה, כלומר, מבפנים לחוץ כמו שיתבאר במקומו באורך.