ח) וכבר נתבאר לעיל, כי אלו ז׳ מלכים לקחו אורם מגוף א״ק שתחת שבולת הזקן, ולא מלמעלה, נמצא שהם חסרים בחי׳ ג׳ אורות עליונים שהם אח"פ, כי לכן נשברו הפנים והאחוריים שלהם, ואלו הם בחי׳ ג' תגין, שיש למעלה על כל אות מאלו הז׳ הנ״ל, כי הם מורים על הסתלקות האורות והחיות מן הכלים, שהם אותיות, ונשאר האור למעלה מהם ולא בתוכם, כדרך צורת התגין על האותיות.
ח) נמצא שהם חסרים בחי׳ ג׳ אורות עליונים שהם אח״פ וכו': כלומר, אח״פ דבחי׳ ראש הס״ג, כמ״ש לעיל, אשר השבולת ה״ס הראש דאותו הס״ג שיצא דרך העינים, והוא כלול מאח״פ דראש הע״ב, בסוד שיפולי דע״ב לתוך הס״ג. ונבחן בו: ראש פנימי שה״ס כתר, והם אור האוזן שבשבולת הזקן. וראש חיצוני שה״ס חו״ב, וה״ס חוטם פה שבשבולת הזקן, ומהם לקחו ג״ר דנקודים כח״ב, שהם גם כן סוד אותם ב׳ ראשים: פנימי וחיצון, הנ״ל. אמנם הז״ת המה לקחו מבחי׳ חוטם פה שלמטה משבולת, אשר חג״ת לקחו משבולת עד החזה, ונהי״מ לקחו מחזה עד הטבור.
וכבר נתבאר, אשר אור העינים אינו מגיע רק לבחי׳ ראש ותוך לבד, אשר הראש ה״ס הכתר, והתוך ה״ס חו״ב, כנ״ל ע״ש, ונמצא אשר לז״ת שכבר אין להם אפי׳ מבחי׳ תוך, שה״ס חו״ב דשבולת שה״ס חו״פ דראש, וע״כ כל בחינתם הוא רק מבחי׳ אור הג׳ שמהסתכלות עינים באח״פ, שהם בחי׳ אחור ולא פנים. ואפי׳ בחי׳ הפנים שהגיע להם מחו״ב דנקודים ג״כ לא יכלו לקבל, משום שלא היה להם מאור העינים כלום, וע״כ נשברו פו״א.
וזה אמרו, שהם חסרים מג׳ אורות עליונים דהיינו אח״פ דבחי׳ ראש, כאמור. כי מחו״פ דגופא לא יכלו לקבל, שאין אור העינים מגיע לשם, כי אינו נמשך רק ברו״ת לבד שהמה רק בחי׳ אח״פ דראש, כמבואר.