ו) והנה ב׳ מיני אורות יוצאים מתוך הגוף דא״ק, והם: א׳ מן הטבור, הב' מפי היסוד, ויוצאים דרך שם ב׳ הבלים.
ו) א׳ מן הטבור והב׳ מפי היסוד וכו': אור הטבור מגיע לכתר, ואור היסוד לחו״ב. ונתבאר זה לעיל בפמ״א בד״ה וז״ש בתיקונים עש"ה, אשר גם בראש הפרצוף דנה"י דא״ק שמטבור ולמטה, יש גם שם ב׳ זווגים: פנימי, וחיצוני, שזווג הפנימי הוא בחי׳ גלגלתא וע״ב של הראש, אשר המלכות דשם הוא במקום הטבור, ומטבור עד עטרת יסוד ה״ס אח״פ דראש דהפרצוף הזה, והוא בחי׳ זווג החיצוני דראש כמ״ש בענף הקודם בארוכה.
ולפיכך, פרצוף נה״י החיצון דא״ק, הם עה״ס דנקודים, שמפה דראש דעליון שלהם אינם משיגים רק בחי׳ ו״ק, כמ״ש בפמ״ס בענף הקודם, הנה כל בחי׳ מוחין שלהם, המה מקבלים רק מפרצוף הנה״י הפנימי דא״ק הנזכר. ונודע שענין ב׳ הזווגים הנ״ל מוכרחין להמצא בכל ראש, וא״כ גם ע״ס דראש הפרצוף החיצון מתחלקות על ראש פנימי בסוד גלגלתא וע״ב, שהוא נק׳ כתר דנקודים, והוא בהכרח שמקבל מפי הטבור, כי שם מקום זווג הפנימי דפרצוף הנקודים. ובחי׳ ראש החיצון שנק׳ אח״פ שה״ס חו״ב דנקודים, בהכרח שמקבלים מפי היסוד, כי שם מקום זווג החיצון בפרצוף הפנימי דנה״י דא״ק.