ד) והנה אלו הנקודים נתפשטו מטבורא דא״ק עד סיום רגליו, כסדר זו״נ המלביש לא״א, אלא ששם מלביש זו״ן לא״א מכל צדדיו וסביבותיו, אבל בכאן עיקר הארתם אינו אלא דרך פנים דא״ק, אלא שמתפשט קצת הארה מאלו הנקודים, בין מבחי׳ אורותיהן בין מבחי׳ כליהן, ומלבישין זה הא״ק מכל צדדיו, ע״ד שביארנו למעלה באח״פ, אבל עיקר הארתן דרך פנים.
ד) אינו אלא דרך פנים וכו' ע"ד שבארנו למעלה באח״פ וכו': סובב על מה שאומר בענף י״ד, אשר אורות אח״פ ה״ס יה״ו, וחסר ה״ת, כי ה׳ תתאה אינה נגלית, זולת למטה מטבור, עש"ה ובפמ״ס שביארנו שם.כי מתוך התעלות מקום יציאת התחתון למקום נקבי עינים, נמצא משום זה שהמה חסרי הסוף כלפי מצב הפרצוף משורש הא׳ שמטרם המ"ן, ונמצא משום זה, אשר ראש הס״ג נבחן בשבולת הזקן והתוך של הס״ג נבחן משבולת עד החזה והסוף מחזה ולמטה עד הטבור, ונמצא שמטבור ולמטה שה״ס הסוף ממצב הס"ג שמטרם עליית מ״ן, שחסר מהאור הזה היוצא דרך העינים, עש״ה. אמנם נתבאר שם, שיצאו רת״ס דכלים גם באותה השלימות שמטרם עליית מ״ן, והוא מה שמכנה אותו הרב בשם אור הג׳ דהסתכלות עינים באח"פ, שה״ס בחי׳ הפה שמשורש הא׳ עש״ה, ונמצא שמצד אור הג' הזה יש רת"ס בשלימות, ומצד אור העינים אין שם אלא ראש ותוך לבד, והסוף חסר.
ולפיכך, בחי׳ יה״ו שה״ס הראש והתוך עד הטבור נק׳ בשם פנים, משום שאור העינים מאירים בהם, אמנם בחי׳ ה׳ תתאה שה״ס מטבור ולמטה, שלא יצאה אלא מהסתכלות עינים באח״פ, נק׳ כלים דאחור, כלומר שאינם מאירים, כי אור שיצא דרך העינים שנק׳ אור הא׳, אינו מגיע אליהם.
וזה אמרו, אבל עיקר הארתם אינו אלא דרך פנים. דהיינו כדאמרן, שאור העינים נמשך רק בבחי׳ ראש ותוך, ועד שם נק׳ משום זה בחי׳ פנים כאמור. ואומר, אלא שמתפשט קצת הארה מאלו הנקודים וכו' ומלבישין לא״ק מכל צדדיו ע״ש, והיינו בכח אור הג׳, שנקרא הסתכלות עינים באח״פ, שמשם נשלמים הכלים כמו בשורש הא׳ שמטרם עליית מ״ן, אמנם נבחן שהוא רק קצת הארה, משום שעיקר האור הוא היוצא דרך העינים, וע״כ נק׳ משום זה בחי׳ אחורים. וזהו שמסיים, אבל עיקר הארתם דרך הפנים, דהיינו כמבואר.
ודע, שכאן אבן הפנה להבין ענין כלים דפנים וענין כלים דאחור, אשר הרב מאריך בהבחנתם בכל המשך הדרושים. וצריך שתזכור את זה, אשר בחי׳ רו״ת דכל מדרגה נק׳ כלים דפנים, ובחי׳ סוף דכל מדרגה נק׳ כלים דאחור, והוא מטעם המבואר.