ז) והנה ג״ר שבה הם דוגמת ג׳ פרצופין והם כח״ב, ונרמזין ביוד הי דס״ג הכולל. והנה ה׳ ראשונה דס״ג היא בינה דתבונה, שהיא הפרצוף הג׳ של ס״ג הכולל, ויש בה ג׳ ההין, א׳ נגד ג״ר שבה, וא׳ נגד ו״ק שבה, וא׳ נגד מלכות שבה.
ז) והנה ג״ר שבה הם דוגמת ג׳ פרצופין: הנקראים: גולגלתא, ע״ב ס״ג, כמ״ש היטב בפמ״ס ענין שיווי היחס מע״ס לה״פ, עש״ה, ותבין איך כח״ב וי״ה דהויה, וג׳ פרצופין גולגלתא, ע״ב, ס״ג, יש להם יחס אחד.
והנה ה׳ ראשונה דס״ג היא בינה דתבונה: כלומר, בחי׳ הראש של התבונה המכונה ג״כ בינה כמ״ש לעיל, שמזמן תיקון המ״ן ואילך נחלק כל ראש לב׳ בחי׳: שמעינים ולמעלה הוא בחי׳ ע״ב שכולל גולגלתא ג״כ, ואח״פ הוא בחי׳ ס״ג, ולפיכך כשתבחין פרצוף התבונה להויה שלימה דס״ג, כלומר בה׳ פרצופין, נמצא מעינים ולמעלה ה״ס ב׳ הפרצופין, גולגלתא וע״ב שה״ס קוצו של היוד ויוד של הויה זו, ובחי׳ אח״פ דראש הוא נק׳ בינה דתבונה, כלומר בחי׳ הב׳ של הראש דהיינו אח״פ, הנבחן לראש ס״ג דס״ג, דהיינו בינה דתבונה, והיא סוד ה׳ ראשונה שבהויה דס״ג, והבן.
ויש בה ג׳ ההין וכו׳: כי בינה דתבונה שה״ס אח״פ דראש הכללי של פרצוף ס״ג כנ״ל, נבחנת לעצמה ג״כ בב׳ בחי׳ של ראש: דהיינו מעינים ולמעלה, ואח״פ, משום שלעצמה יש לה ע״ס שלימות, שהם: גלגלתא, ועינים ואח״פ. וכבר נתבאר שב׳ בחי׳ אלו ה״ס ראש ותוך הנקרא ג״ר וו״ק, שגלגלתא ועינים הם עיקר הראש שנק׳ ג״ר, ואח״פ עד הפה ה״ס ו״ק דראש, והתפשטות הפה נקרא מלכות.
וזה אומרו, ויש בה ג׳ ההין: א׳ נגד ג״ר שבה, היינו מעינים ולמעלה, וא׳ נגד ו״ק שבה, היינו אח״פ עד הפה, וא׳ נגד מלכות שבה. דהיינו התפשטות המלכות לגופא.