ח) והענין הוא באופן זה, כי הנה נתבאר שאורות אזן נתפשטו עד שבולת הזקן, ואורות חוטם ופה עוברים ג״כ דרך שם, וא״כ מוכרח הוא, שכאשר נמשך אור העינים דא״ק דרך שם, יתערב עמהם, ויקח אור שלהם.
ח) וא״כ מוכרח הוא שכאשר נמשך אור העינים וכו': כבר נתבאר שזווג זה דהסתכלות עינים באח״פ, ה״ס זווג חיצוני הנמשך משורש א׳ שמטרם עליית מ״ן, דע״כ נמשך אור העינים שה״ס אור העצמות עד הפה שה״ס מלכות דראש, ע״ד פרצופי א״ק הקדומים והוא לתשלום הכלים, כנ״ל. אמנם תדע שבחי׳ האור אינו נמשך, אלא מזווג הפנימי, אשר לא נמשך עד הפה, אלא שנעשה הזווג בנקבי עינים בעצמם, אמנם מאחר שהאור עובר דרך אזן חוטם פה, דהיינו באורות דזווג החיצוני הנזכר הוא מוכרח להתערב עמהם, ונמשך האור דפנימיות באור החיצוניות.