א) ונבאר עתה עולם הנקודים, והם בחי׳ אורות היוצאים דרך נקבי עינים דא״ק. והנה כבר ביארנו לעיל, כי ד' בחי' יש והם ד׳ הויות: ע״ב, ס״ג, מ״ה וב״ן, ובכל בחי' מהם יש טנת״א. והנה המוחין של א״ק הם הויה דע״ב. ומן בחי' האזנים ולמטה עד תשלום כל סיום א״ק, הוא בחי' ס״ג, עד סיום הרגלים שלו.
א) ונבאר וכו' דרך נקבי עינים דא״ק: ודע, שזהו קוטב כל השינוים והמקריים שנתחדשו ובאו בעולם הנקודים, כי עד כאן יצאו כל הפרצופין דרך פה של פרצוף העליון, כמו שנתבאר היטב בענפים הקודמים, אמנם פרצוף זה דנקודים שה״ס פרצוף ס״ג החדש הותקן במ״ן ותיקון קוים, שמסיבה זו עלתה הנוקבא והמ״ן לכלי דחכמה המכונה עינים, כמ״ש כאן בפמ״ס. ונמצא אשר ע״ס דראש של הפרצוף יצאו מנוקבי עינים ולמעלה, והמלכות של ראש המתפשטת לעשר ספירות הנק׳ בחי׳ הגוף של הפרצוף, יצאו מנקבי עינים ולמטה, והבן זה.
והם ד׳ הויות ע״ב ס״ג וכו': ביאור כל ההמשך הזה כבר נתבאר לעיל בעה״ח ענף ח׳, ומשם תדרשנו.
ס״ג עד סיום הרגלים: והם אמנם נטמנו ובאו בפנימית נה״י דא״ק, כמ״ש בענף ח׳.