ו) והנה צריך להבין מאד אמיתיות הענין פנים ואחור, כי באורות יקראו התפשטות והסתלקות, ונקרא יושר וחוזר. ובכלים נקרא פנים ואחור. דהיינו, שבאור לא שייך פנים ואחור שהכל פנימיות.
אמנם ודאי שהוא כולל דין ורחמים, ובהיותו מתפשט ויורד למטה ונכנס במקום הראוי לו נקרא אור יושר, כי הוא מאיר בבחי׳ הרחמים שבו, וכשהוא חוזר לעלות אז מאיר במקומו, בהיותו שם למעלה בבחי׳ דינין שבו הנקרא אור חוזר, ואז הכלי לא יקרא כלי דפנים כמו בהיותו מקבל אור יושר, רק יקרא כלי דאחור.
ו) אמיתיות הענין פנים ואחור: יורנו בזה אשר הקוטב דכל שינוי ערכין הנאמרים כאן, הוא ענין התפשטות האור ישר והסתלקותו, והבן.
שבאור לא שייך פנים ואחור וכו': והוא משום שהכל תלוי בכלים ובמסך שבכלי מלכות, שאם הוא בעביותו הראויה אשר אז מזדווג עמו האו״י, נמצא בזה כל הגוף בבחי׳ פנים ורחמים, ואפי, נה״י שלמטה מטבור, שהרי באו האורות למקום הראוי להם, אמנם במצב ההסתלקות דאור ישר משום הזדככות המסך נמצאים גם חג״ת שלמעלה מטבור בצורת נה״י, כי אין בכל הגוף רק אור דנקבה, ואז נקראים כלים דאחורים.
ונכנס במקום הראוי לו: כלומר, שהמסך שבכלי מלכות הוא בבחי׳ העביות הראויה לו בשביל הזווג דאור העליון.
אז מאיר במקומו בהיותו שם למעלה: היינו כמו שביארנו לעיל אשר גם אחר שנסתלק האור מן הגוף, מ״מ עדיין מקבל או״ח מהמלכות של ראש, אלא ממעלה למטה שהוא אור דין, עי׳ לעיל.