כא) אבל הששה חלקים התחתונים הוציאם נפרדין זו מזו בכוונה ממש כדי שלא יפגמו כולם, כי יש פגם שנוגע ביסוד לבד, ויש פגם שנוגע בהוד לבד וכיוצא בזה, והוא לבדו יפגום, והשאר כיון שאינם מחוברים יחד אינם נפגמים, ונמצא שבעת הפגם לא יהיה הפגם כל כך גדול, וטוב יותר שיפגמו התחתונות ולא הג׳ ראשונות, וגם יותר טוב שהתחתונות עצמן יהיו בפירוד מתחילה קודם התיקון, כדי שאפילו אחר התיקון, כאשר חם ושלום יהיה פגם לא יגיע הפגם רק באותו חלק לבד שנפגם. ואעפ״י שאז אחר התיקון הן מחוברות כנודע, אך כיון שמתחילה היו נפרדות, אין הפגם מגיע לכולם.