טז) ומצורף לזה טעם אחר והוא זה, כי הנה ג״ר דז״א הם אורות עליונים, ואם היו יוצאים בתחילה היו נשארים קבועים כנ״ל, ולא היו מסתלקים בעת הפגם, והיה עון התחתונים גדול עד מאד מנשוא לאין קץ, בתתם פגם במקום העליון הזה והיה העולם חרב. לכן היה בהיפך, כי הג״ר יצאו בסוד תוספת לבד, כדי שיוכלו להסתלק בעת הפגם, ולא יגיע בהם פגם ח״ו.