ז) ואמנם, אם מה שהיה נשאר קיים ממנה, לא היה חלק העליון מכולם, אלא האחרון שבכולם, ע״ד הז״א שנשארים התחתונים ומסתלקים העליונים, הנה אז לא היה כח כלל בחלק ההוא, ואז אפי' אותו החלק היה מתבטל, להיותו תחתון שלה, והיה נחרב ומתבטל העולם. ולכך הוצרך שחלק הנשאר יהיה העליון שבה, שהיא הכתר שבה, מחמת היותה כולה נתונה תוך הקליפה, כמבואר בסוד רגליה יורדות מות.
ז) ואמנם אם מה שהיה נשאר קיים וכו' האחרון שבכולם ע״ד הז״א: אז היו ח״ו מתבטלים בין הקליפות, והוא משום שע״ס דנוקבא הפכים המה מע״ס דז״א, כי ע״ס דז״א המה בחי' אור ישר, אשר כל ספי' ממנו הזך ביותר משובח ביותר, ולהיות הכתר יותר זך מהחכמה נמצא משובח הימנו וכן החכמה מן הבינה וכו'. והפכי אליו ע״ס דנוקבא להיותם מבחי' אור חוזר, אשר כל העב ביותר משובח יותר, ובחי״ד שהיא מלכות דמלכות שהיא עבה ביותר מבחי״ג שהוא ז״א דמלכות נמצאת חשובה הימנו, כי בחי״ד מעלה או״ח בקומת כתר ובחי״ג רק עד קומת חכמה. וכן בחי״ג, העבה ביותר מבחי״ב שהיא בינה דמלכות חשובה ביותר, כי בחי״ג מעלה או״ח בקומת חכמה ובחי״ב רק בקומת בינה וכו'. כמבואר בפמ״ס ענף ג' עש״ה.
ולפיכך אילו היו יוצאות ספירות התחתונות דנוק' בקביעות היה נמצא ב' גרעונות: א', שהמה קרובים לקליפות משום עביותם בסוד רגליה יורדות מות, כמבואר בפמ״ס ענף א' אות י״א עש״ה. ואם לא היו יכולים להסתלק בעת הפגם אז היו ח״ו מתבטלות בקליפות והיה חורבן העולם ח״ו. ב', שהרי ערכם גדול מאד להיותם בחי' ג״ר כנ״ל, ואם היו יכולין הקליפות להאחז בהם היה הפגם גדול מנשוא לאין קץ ח״ו, לכן לא יצא בקביעות רק העליון והזך שבה, שהוא כתר דמלכות המוצל מחששות הנ״ל להיותו רחוק מהקליפות יותר מכולם וגם שיעור אורו הוא פחות מכולם, כאמור. משא״כ בז״א, שגם הספירות התחתונות שלו רחוקות הרבה מהקליפות, וגם שיעור אורם של התחתונות שפל לאין ערך מהעליונות, להיותו נבחן בערך האור ישר שכל הזך ביותר חשוב יותר, וע״כ יצאו בו בקביעות רק התחתונות.
מחמת היותה כולה נתונה תוך הקליפה: ואין להקשות דהכתוב אומר רגליה יורדות מות, דהיינו בחי' הסוף שלה, ואיך אומר שכולה נתונה תוך הקליפה. כי אין הכונה על עצמותם של ספירות המלכות רק על בחי' ט״ר שנוטלת מז״א, בסוד לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלים, שאז כל טה״ס הראשונות שלקחה מז״א נפלו לקלי', ולא נשאר בה אלא בחינתה עצמה מתחילת אצילותה, דהיינו הכתר שבה, כמ״ש במרשב״י במדבר עש״ה והבן.
וכבר ידעת ענין ט״ר שלוקחת מז״א, שה״ס או״ח שכלי מלכות מעלה לז״א ממטה למעלה ומגדלת ט״ר דז״א, שאז מתפשט מהם למלכות כל זה השיעור ממעלה למטה, ונבנים ט״ר שלה. ונודעששיעור קומתם דע״ס אלו תלוי בעביות שבכלי מלכות, שה״ס עצמות ע״ס שבה כנ״ל, דאם הכלי מלכות מבחי״א יהיה קומתם בקומת ז״א, ואם מבחי' ב' יהיה קומתם בקומת בינה וכו' כמבואר לעיל.
ולפיכך אם היה יוצא בקביעות בחי' האחרונה שבה, דהיינו בחי״ד, שאז היה קומת ט״ר שנוטלת מז״א גדול עד הכתר, אז היה ההפסד מהנפילה לקלי' גדול ונורא עד מאוד, והבן היטב.