ו) והנה הפגם המגיע אל הנוקבא דז״א, יש בחי' פגם שיגרום שיסתלק ממנה חלק א', ויש שיגרום לסלק ב' חלקים, ועד״ז עד שאפשר שיהיה בחי' פגם שיגרום שיסתלקו ממנה ט' חלקים התחתונים, ולא ישאר בה רק חלק א' העשירי העליון בלבד שהיא הכתר שבה. אשר ז״ס מה שנאמר אל הירח, לכי ומעטי את עצמך, והבן זה.
ו) יש בחינת פגם שיגרום שיסתלק ממנה חלק א' וכו': כמ״ש בפמ״ס ענף ג' אות א' וב' שכל שיעור קומה תלוי בעביות של המסך שבכלי מלכות, שיש בזה ה' בחי' כח״ב זו״ן, והעב ביותר מגדיל קומתה ביותר עש״ה. והנה בהיות התחתונים זכאים יכולים להעלות מ״ן דבחי״ד ואז המלכות שלימה בכל קומתה עד הכתר, וכשיש איזה פגם אינם יכולים להעלות מ״ן רק מבחי' ג' המעלה או״ח בקומת חכמה, ונמצא שנסתלק ממנה חלק אחד דהיינו חלק הכתר. וכשיש יותר פגם אינם יכולים להעלות מ״ן רק מבחי״ב המעלה או״ח בקומת בינה, ונמצא שנסתלק ממנה ב' חלקים, דהיינו כתר וחכמה. ובהגדיל הפגם ביותר, אינם יכולים להעלות מ״ן רק מבחי״א המעלה או״ח בקומת ז״א, ונמצא שנסתלק הימנה ג' חלקים כח״ב, עד שמזדככת לגמרי לבחי' כתר שבה, ואז אינה ראויה להעלות או״ח כלום, והוא תכלית הקטנות של המלכות. וזה אמרו שאפשר וכו', ולא ישאר בה רק חלק העליון לבד, שהוא הכתר שבה, דהיינו שמזדככת לגמרי, ואין התחתונים יכולים לעלות מ״ן כנ״ל, כי אינה מוכשרת עוד לזווג להעלות או״ח, והבן.