ד) אמנם ב' הטעמים לב' השאלות האלו הם נתלין זה בזה. והענין תלוי כמ״ש בפרקי אבות, בעשרה מאמרות נברא העולם, וכך פי' הדבר, שבחי' הז״א שהוא עולם, מתחיל מהחסד ולמטה, והוא נקרא עולם, בסוד אמרתי עולם חסד יבנה, מחסד ואילך יבנה כנ״ל. ובחי' זו הנקרא ז״א, היה המאציל העליון יכול לבראו מחובר יחד כל הי״ס ולא להיות יוד מאמרות נפרדות זו מזו, ולא היו כדרך ג״ר שהם א״א ואו״א, שכל יוד חלקיהם יצאו מחוברים יחד כנ״ל.
ד) שבחי' הז״א שהוא עולם וכו' מחסד ואילך יבנה: כלומר, עיקר מציאות בנין הכלים של הפרצוף וכל קיומם הוא מאור דחסדים. וזה נאמר רק בבחי' הגוף של הפרצוף שנק' ז״א או עולם אבל לא בראש, כי בראש אין כלים אלא בחי' שורש לכלים.
ודע שכל פרצוף נבחן בב' אורות כלליים: א', הוא אור החכמה ונק' אור העצמות, שהוא העצמות של הפרצוף שמגיע אליו ביושר מאור א״ס ב״ה. אור הב' הוא אור דחסדים ונק' אור דכלים, שנמשך לפרצוף מכח התעוררותו עצמו ע״י ב' פנים: או ע״י התגברות להמשיך, שה״ס בחי״ב מד' הבחי' הנודעות, או ע״י המסך דבחי״ד המעכב על אור העליון שעי״ז מעלה או״ח כנודע, ואלה נקראים אור דחסדים. ולהיות שכח התחתון מעורב בו נגרע מעלתו, ואינו נחשב עוד לאור העצמות של הפרצוף, אמנם הוא השורש לעיקר מציאת הכלים לכל פרצוף וממנו כל קיומם.
והנה השראת אור החכמה והעצמות הוא בעיקר בראש, ולפיכך אין שם גילוי לאור דחסדים ובטל לאור העצמות כנר בפני אבוקה, שהיא הסיבה שאין כלים בראש מכח הסתכלות א', משום שהכלים נמשכים ומתקימים רק באור דחסדים. וע״כ מתפשטת המלכות של ראש בכח האור חוזר שהוא אור דחסדים, ומוציאה ע״ס דגוף שהמה הכלים דהפרצוף.
וזה שאומר הרב, אשר ז״א שה״ס הגוף דפרצוף הנקודים הוא נק' עולם, שז״ס הכתוב כי אמרתי עולם חסד יבנה, כלומר שכל עיקרו של ז״א המה בנין הכלים, שאינם נבנים ואינם מתקיימים זולת באור דחסדים, וז״ש מחסד ואילך יבנה, והבן היטב.
יוד מאמרות נפרדות וכו': עה״ס נקראות מאמרות, והיינו דוקא ע״ס דגוף להיותם בחי' התפשטות פה של ראש, ויוצאות בסוד זווג דהכאה משפה אל שפה, כמ״ש בע״ח שער מ״ז סוף פרק ב' עש״ה. וז״ס עשרה מאמרות דששת ימי בראשית, שהם בחי' ז״א וגוף.
נפרדות זו מזו ולא היו כדרך ג״ר וכו': כי הקשר של הספירות והתאחדותם לפרצוף אחד, נעשה בסבת המסך או המ״ן המעלה או״ח ממטה למעלה, שאז מתקשרות ומתיחדות כל עה״ס או״י ואו״ח בקשר של פרצוף אחד בקומה שוה, כמבואר בפמ״ס לעיל בדף נ״ד אות ב' עש״ה. ולפי שמסך של ז״א לא היה בשלימות, כמבואר לעיל בפמ״א ענף י״א דף קע״ט ד״ה בחי' ז״א לפיכך לא העלה או״ח ונשארו הספירות נפרדות זו מזו, אבל בג״ר היה המסך בשלימות.