א) ועתה צריך לתת טעם אל כל הנ״ל, מה נשתנו נקודות זו״ן מנקודות הג״ר. דע, כי כל העולם מתנהג ע״י זו״ן, וכמו שהם נקראים בנים של או״א, גם אנחנו נקראים בנים של זו״ן, בסוד בנים אתם לה' וגו', וגם כי הכתוב אומר כי אמרתי עולם חסד יבנה, ר״ל שהעולם הוא מבחי' החסד ואילך, שהם ז״ת, שהם כללות זו״ן, וז״ס ז' ימי בראשית כנודע. ולכן כל הפגם שגורמים התחתונים ע״י מעשיהם הרעים, אינו מגיע בג״ר, שהם א״א ואו״א, רק בז״ת שהם זו״ן.
א) גם אנחנו נקראים בנים של זו״ן: כמ״ש בזוהר משפטים (אות יא) בר נש כד אתיליד יהבין לי' נפשא וכו' זכה יתיר יהבין לי' רוחא מסטרא דחיות הקודש וכו' זכה יתיר יהבין לי' רוחא דאצילות מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ואקרי בן לקב״ה הה"ד בנים אתם לה' אלקיכם וכו'. פירוש, שע״י עבודתם של הצדיקים בתורה ומע״ט המה מעלים מ״ן לעולמות העליונים, ונמשך לשם זווג עליון על המ״ן שהעלו ונולד עי״ז אור שלם מראש וגוף, שבחי' הראש של אור ההוא נשאר שם, והתפ״ב של הראש משיגים אותם הצדיקים שגרמו לגילוי האור ההוא כמ"ש בפמ"ס ענף זה אות ג' ע"ש.
והנה בתחילה אין האדם יכול להעלות מ״ן ע״י מעשיו רק לעולם העשיה לבחי' האופנים ואז משיג הארת נפש. ואם זכה יתיר, יכול להעלות מ״ן עד לבחי' חיות הקודש שביצירה ומשיג רוח דיצירה וכו' עד שזוכה ויכול להעלות מ״ן לזו״ן דאצילות שאז משיג רוח דאצילות ונק' בן לקב״ה, בסו״ה בנים אתם לה' אלקיכם כאמור.
כל הפגם וכו' רק בז״ת שהם זו״ן: כבר ידעת שכל עליון צריך לתחתון שישלימו להיותו בחי' התפ״ב שלו, המחזיר האורות לגוף העליון אחר שנסתלקו כמ"ש בפמ״ס ענף ט' אות ב'. לפיכך אותם נשמות הצדיקים שזכו להיות בחי' בן ותחתון לזו״ן דאצילות, נמצאים ע״י מעשיהם מחזירים האורות לגופא דזו״ן, וכנגד זה הרשעים גורמים להיפך. אמנם למעלה מזו״ן אין מעשיהם מגיעים ועי' פמ"ס ענף זה אות ג'.