כ) באופן, שב' שינוים נמצאו בז״ת מן הג״ר שהם א״א ואו״א, וזה סדרן, כי בתחילה כאשר אלו היוד נקודות היו בלתי תיקון, כאשר יצאו בראשונה היו כל היוד דומים, כאלו ביחד היו פרצוף אחד לבדו, ולא שהיה ממש כך בציור, אלא בדמיון. פי', כי הנקודה העליונה היתה אז בחי' כתר, והשנים שהם הב' והג' היו בחי' חו״ב, והששה היו בבחי' גוף בעל ו״ק. אמנם לא היו ממש מצוירות כמו שהוא עתה אחר התיקון, אמנם בנקודה א' היו בה כללות יוד בחי' אלא שהיתה קטנה. וגם כי לא היו היוד שלה בסוד פרצוף ממש, רק בסוד כללות.
כ) כאשר יצאו בראשונה וכו' פרצוף א' לבדו: דהיינו ראש וגוף, וכבר נתבאר ההבחן בין נקודה לפרצוף לעיל אות ח' בד״ה והנה כל נקודה עש״ה.
ולא שהיה ממש כך בציור וכו': כבר נתבאר לעיל שלא יצאו כאן אלא בחי' יוד נקודות, עי' לעיל בפמ״א בד״ה והנה כל נקודה.
אלא בדמיון: כלומר, בהדמות לעצמינו כל שראוי לצאת על הנקודות האלו אחר שיתפשט עליהם אור העליון באו״י ואו״ח.
אמנם בנקודה א': היינו בנקודת כתר לבדה.
רק בסוד כללות וכו': כלומר, שהיא כבר ראויה שיתפשטו ממנה אח״כ ע״י אור העליון ג' רישין: עתיק א״א ומוחא סתימאה שנק' חכמה.