ט) באופן, שאע״פ שאמרנו שז״א כלול מו' נקודות, אינם אפילו נקודה אחת שלימה, רק ו' נקודות פרטיות שבנקודה אחת, וחסרו ממנו שלשה ראשונים. והרי יצא ז״א חסר משאר הפרצופים הג' העליונים.
ואמנם הנקודה הה' שממנה נעשה הנוק' דז״א, אין לומר בה שיצאה כלולה מיוד על דרך ג' ראשונות, שא״כ נמצאת מעלתה גדולה מז״א. אמנם נקודה זו היא נקודה פרטית מן יוד נקודות שהיו צריכות להיות בנקודה שלה, והיא בחי' הכתר שלה בלבד.
באופן שג' נקודות הראשונות יצאו כל אחד מהם כלולה מיוד נקודות. ונקודה רביעית יצאה כלולה מו' נקודות התחתוניות שבה לבד. ונקודה הה', לא יצאה רק החלק העליון שבה, שהיא כתר שבה לבד.
וכדי לידע חשבון מה שיצא מן הז״א, אנו אומרים שיש לו ו' נקודות, אמנם ודאי שאינם רק ו' חלקים של נקודה אחת לבד. והרי נתבאר איך הם יוד נקודות, וכפי האמת אינם רק ה' נקודות. והרי נתבאר שינוי א' שיש בין הג' נקודות ראשונות אל הז' נקודות התחתונות.
ט) אמנם נקודה זו וכו' והיא בחי' הכתר שלה בלבד: כנ״ל שמבחי' מ״ן המיוחס לגוף לא יצא כי אם הפנימית שבהם, דהיינו התכללות הרחמים שבדין, ופנימית זו ה״ס הטבור דגופא דנקודים הנק' כתר נוק'. וט״ת דנוק' שה״ס חלק הגוף המתפשט מטבור זה עד סיום רגלין, כל זה לא יצא כלל בעולם הנקודים, להיותם נבנים משורש מדה״ד שבמ״ן שהגוף חסר הימנו. ונמצא שלא נגלה בנקודים אלא בחי' כתר הנוק' לבד וט״ת חסרים לה.
ודע שמקום הזה המכונה טבורא דגופא דנקודים שה״ס כתר נוק', נעשה ג״כ לגבול וסיום דעולם האצילות העתיד, וסוד ט״ת שלה בקטנות נמצאים משום זה במקום בי״ע התחתונים, העתידים להבראות למטה מגבול האצילות העתיד וזכור זה.