ז) גם בכלל השאלה, מה נשתנה הז״א מכל השאר, כי כל אחד מהד' פרצופים היא נקודה א' בלבד מן היוד נקודות הראשונות, וז״א נעשה מו' נקודות ביחד, ולמה לא היה תחילה גם הוא מנקודה א' לבד כמו האחרים, או יהיו כל האחרים כל אחד מהם ו' נקודות כמוהו.
ועוד בכלל זה, כי נודע שלעולם אנו מוצאים שכל אחד מהנקודות כלול מיוד נקודות ממש, וא״כ כיון שכל פרצוף ופרצוף כלול מי״ס כנודע, א״כ למה זה יצא ז״א בתחילה בסוד ו' נקודות, ולא יצא אז בסוד יוד נקודות, או בסוד נקודה א' כמו האחרים.
גם יש לשאול, למה לא מצינו בשאר הד' פרצופים בחי' עיבור ויניקה ועיבור דמוחין לצורך תיקונם, כמו שמצינו בז״א לבדו, ואין כך לא בג״ר ולא בנוקבא.
ז) מה נשתנה הז״א מכל השאר וכו': מתחילה הקשה על כללות עה״ס דנקודים, מאחר שלא נעשה מהם אלא ה' פרצופים: א״א או״א וזו״ן, א״כ צריכים להבחן ה' נקודות. ועתה מקשה על ג' השינוים הנמצאים בין ז״א לג' ראשונות. א' למה היה ז״א מו' נקודות יחד וכל אחד מהג״ר היה רק מנקודה א'. ב' למה כל אחד מהג״ר כלול מע״ס, שלא מצינו כן בז״א אלא נבחן לחסר ראש. ג' למה מצינו ביחוד בז״א שגדל לאט ע״ד עיבור ויניקה ועיבור דמוחין, משא״כ בג״ר כי גדלותם מגיעה בבת אחת. ואין להקשות ע״ז מהמבואר בכ״מ, אשר בערך המדרגה העליונה נבחנים גם ג' הראשונות לחסרי ראש ואינן כלולות מע״ס, וגם גדלותם מגיעתם לאט ע״ד עי״מ כמו ז״א ממש. וכן ז״א עצמו בערך המדרגה התחתונה הימנו נבחן לבחינת ראש וכלול מע״ס וגם גדלותו באה לו בבת אחת ממש כמו הג' ראשונות. אמנם תדע, שדברי הרב כאן באים ביחוד רק על בחי' מדרגה אחת ע״פ ערכה עצמה, ולא בערכי עליון ותחתון הימנה, כמ״ש כאן בפמ״ס בהרחבה.