ב) והוא, כי הנקודה א' שנקרא כתר, נתקנה עתה והיתה בג' בחי' שהם ג' רישין דא לעילא מן דא, הנזכר בתחילת אידרא זוטא, והם, כתר נחלק לב' רישין שהם עתיק יומין וא״א תחתיו אשר גם הוא מכלל כתר, וא״א זה הנקרא כתר יש בתוכו רישא תליתאי שהוא מו״ס שבו הנקרא חכמה, כמבואר ענינם באורך בדרוש עתיק לקמן, וג' אלו נתלבשו זה תוך זה.
ב) הנקודה א' שנק' כתר וכו': כ״ז נתבאר בענף הקודם בפמ״ס עש״ה.
נתקנה עתה והיתה בג' בחי' וכו': ענין ג' רישין אלו יתבאר במקומו, והם כוללים ב' פרצופין עתיק וא״א בבחי' הראשים שבהם. ועי' בפמ״ס בענף הקודם אות ד'. ומשם תדע ב' ראשי הבחנות הנוהגים בכל פרצוף: א' הוא בחי' עצמות של הפרצוף הנק' הויה הפנימית שבו, ונק' ראש וגוף דעתיק. ב' הוא בחי' עסמ״ב היוצאים מד' אותיות דהויה הפנימית ונקראים: א״א או״א וזו״ן, אשר א״א יוצא מקוצו של יוד דהויה הפנימית שהיא נקודה א', ואו״א יוצאים מי״ה דהויה הפנימית שהיא נקודה ב' וג'. וזעיר יוצא מן הו' דהויה הפנימית שהיא שש הנקודות חג״ת נה״י. ונוק' דז״א יוצאת מה' תתאה דהויה הפנימית שהיא נקודה עשירית.