ח) ואמנם זמן מיתתן היה כאשר יצאו בסוד נקודים. כי כאשר יצאו מסוד עקודים, שהוא היותן יחד בכתר נכללים, שמשם יצאו ונחלקו ליוד נקודין, אז היה יציאתם, ומתים תיכף. כמ״ש באידרא, כהני זיקין דאכתיש אומנא בפרזלא, ונפקי זיקין ודעכין לאלתר.
ח) ואמנם זמן מיתתם היה וכו': משמיענו בזה שלא הספיקו לצאת אלא בבחי' הכתרים שבהם, ובטרם שהתפשט בחי' חו״ב וזו״ן שבכל אחד מהם דהיינו עסמ״ב החיצונים, נשברו ונפלו לבי״ע, ועי' בפמ״ס כאן.
כהני זיקין וכו' ודעכין לאלתר: פי', כמו האומן שמכה פטיש בקורנס ויוצאות ניצוצות לכל צד ונכבות תיכף, כמ"ש במרשב"י רות דף ש"א ע"ש. וה״ע זווג דהכאה שיתבאר בענפים הבאים בע״ה.