ג) וזה סוד עקודים נקודים וברודים, כי תחילת הכל היו עקודים מקושרים זה בזה, והכל בסוד הכתר. אח״כ יצאו כולם יחד מהנקודה ראשונה, ואז נתהוו יוד נקודות, כל אחת נקודה בפני עצמה, וז״ס נקודים. באופן, שלא היו מחוברים היוד נקודות, רק בהויתן בכתר, אך אח״כ יצאו כולם כאחד ונתהוו אלו יוד נקודות כל אחד בפני עצמו, וכאשר נתקן [רישא] רשימו דעתיק אז נקרא ברודים כאשר נבאר בע״ה.
ג) אח״כ יצאו כולם יחד מהנקודה ראשונה וכו': פי' ע״י מלאכות הנזכרות בענפים הקודמים בכח הסתלקות והתפ״ב שנק' ס״ג, שחלק מס״ג ירד למ״ה וב״ן הפנימים ועלה מכח זה למ״ן לחו״ב הפנימים ואז יצאו ע״ס דנקודים, ועי' כל זה בארוכה בפמ״ס בענף הקודם. ומ״ש שיצאו מנקודה א', כונתו על בחי' הכלים דנקודים שנאצלו ע״י שאיבת עינים מאח״פ, שה״ע הנקודה הראשונה. כמ״ש בענפים הבאים בע״ה.
ואז נתהוו וכו' כל אחת נקודה בפ״ע: דע, שהמלכות נק' נקודה משום שנמשכת מנקודה דאמצעיתא. ומשמיענו שכל אחד מע״ס ההם דנקודים היה חסר ט' ראשונות, ולא היה בו אלא נקודת המלכות לבד.
באופן שלא היו מחוברים וכו' יוד נקודות וכו': פי', כי ע״י העלאת מ״ן מתתא לעילא נכללה המלכות בכל ספירה וספירה, ונעשית בחי' כלי בכל אחד ואחד מהם, כמ״ש בפמ״ס. ומטרם עליית מ״ן היו כולם נכללים רק בכלי אחד, כמ״ש שם.