ז) אמנם כבר ביארנו, כי מבחי' הראיה עצמה נעשה נשמה לנשמה, אך אין הראיה סוד *הבל הנמשך למטה כמו אח"פ. והטעם, כי נר"ן שהם אורות אח"פ הם מתפשטים למטה, אבל הנשמה לנשמה שהיא הסתכלות העין אינה מתפשטת, רק נשארת במקומה בסוד או"מ, כנ"ל, ואין בה זולתי הסתכלות דק מאוד, והוא סוד הראיה והסתכלות, אכן אינה דומה כמו הבל אח"פ אשר עצמותם נמשך למטה, לכן מסוד ראיה זו נעשו ל' כלים שהוא הגוף, י' כלים להבל האוזן הנקרא נשמה, וי' כלים להבל החוטם הנקרא רוח, וי' כלים להבל הפה הנקרא נפש.
ז) מבחי' הראיה עצמה וכו': והיינו אור החכמה, כנ"ל.
רק נשארת במקומה בסוד או"מ: דבכלי הכתר היו כל ע"ס בתכלית מילואם, וכשיצא אור החכמה לחוץ א"כ נעשה בחכמה פנימי ומקיף, כי קומת הכתר שהי' לאור החכמה בעודה בכלי הכתר חזרה ויצאה הימנה ונעשתה למקיף מחוץ לה, ומה שנכנס מהחכמה בפנימיות הכלים דאור החכמה נק' הסתכלות דק, כמו"ש עוד בע"ה.
ואין בה זולת הסתכלות דק וכו': פירוש, כבר נתבאר בענף ג' בפמ"ס אות ב', דסיבת יציאות האורות מכלי דכתר ולחוץ, הוא מכח הזדככות המסך שעולה ומזדכך ממדרגה למדרגה, ע"ש. והנה בהזדככות המסך בשיעור דבחי' ג', אז יוצא מבחי' כלי כתר ולחוץ אור החכמה, כי אור ישר מא"ס ב"ה אינו פוסק אפי' רגע, וכשאו"י מכה על המסך דבחי' ג' אז לא תשוב המלכות לבחי' כתר, אלא לבחי' אור החכמה, כמו"ש שם. וזה האו"י הפוגע במסך דבחי' ג' נקרא הסתכלות דק, משום דהמסך נזדכך מעביות שלו שהיא בחי' ד' וקיבל לעביות דבחי' ג' שהוא דק הימנו.
הבל אח"פ אשר עצמותם נמשך למטה: פירוש, גם האו"י המתפשט על המסך הדק יש בו ד' בחי' הנודעות, והיינו ד' יסודות רשר"ד כנ"ל, ונתבאר בענפים הקודמים אשר בסוד התפשטות דאו"י נמצאות חו"ב אב"א, (עי' בענף ד') אלא בפגיעה במסך הדק אז שבות חו"ב פב''פ, ונמצא אור החכמה מושפע בכל ע"ס, אשר זהו נקרא הסתכלות דק כנ"ל. ונמצא, דבחי' בינה וז"א ונוק' דאור ישר, יהי' עצמותם דאור ישר מתפשט למטה, משא"כ בחי"א שהיא אור העינים והחכמה אין עצמותה דאו"י מתפשט, אלא נפסק, מסיבת הבינה שהשיבה פניה לכתר לינק אור דחסדים ואינה יונקת מאור החכמה. ומה שנמשך מאור החכמה הוא רק בסיבת זווג דהכאה במסך, שה"ס אור חוזר שנק' הסתכלות דק, אבל לא עצמותו, והבן.
לכן מסוד ראיה זו נעשו ל' כלים: פירוש, כללות הנאצל הזה ה"ס פרצוף החכמה שיצא לחוץ מכלי הכתר, כנ"ל, שיש בו ע"ס: גולגלתא, ה"ס כתר. עינים, חכמה. אוזן, בינה. חוטם, ז"א. פה, מלכות שבה המסך. והנה כתר וחכמה דנאצל זה אינו נחשב לכלי, כי בחי' ב' היא בחי' שורש הא' לכלי, כנ"ל. וע"כ אומר שיצאו ל' כלים, דהיינו לג' בחינות בג"ד, שכאו''א מתפשט על ע"ס.