כ) ועוד מצאתי דרך ג' בסוד ההפרש שיש באצילות עצמו, והוא כי א"א נמשך לו אור א"ס בקרוב עד שבא לו בהרחבה גדולה, אבל או"א בא להם הארה מן אור א"ס בקירוב ג"כ רק שהוא דרך חלון ולא בהרחבה, כמו שבא לא"א. וז"א בא אליו האור בהרחקה וגם שהוא בא לו דרך חלון ולא בהרחבה, אך רוחב החלון דז"א היה רוחבו כרוחב החלון דאו"א ממש. אך הנוקבא בא אליה האור בריחוק, וגם החלון אשר משם נמשך לה האור הוא יותר צר וקטן מחלון דז"א, אמנם כל אלו הבחי' אינם ע"י מסך כלל, אך בין בריאה לאצילות יש מסך.
כ) ועוד מצאתי דרך ג' וכו': כאן מיירי הרב מכללות ה' הפרצופין דאצילות אחר שהתלבשה בהם העצמות, ואינו מדבר מע"ס הפרטיות הנמצאות בכל פרצוף, ששם אין כלל בחי' כלים בכתר וחכמה, וע"כ אינו נבחן שם רק ג' בחי', כשמועת הרב גדלי' ז"ל כנ"ל.
והוא כי אריך אנפין וכו' בקרוב עד שבא לו בהרחבה: אריך אנפין ה"ס כתר דאצילות, וע"כ לא שייך שם שום הבחן כלי.
אבל או"א וכו' בקירוב וכו' דרך חלון וכו': פירוש, כי פרצופי אבא ואימא דאצילות שהם חו"ב, מקבלים אורם מיסוד דעתיק ומפיות נקבי שערות דיקנא, כמו שיתבאר במקומו, והם כלים מהתפשטות בחי' הב' הנק' חלון, אמנם הוא בקירוב, מפני שהם במצב פנים בפנים למעלה מפרסא, כי הפרסא הוא שם בסוד כותל המעמיד לאו"א פב"פ, ונזדככה בזה בחי' ב' דאימא, כמו"ש במקומו, אמנם תחילת קבלתם בא להם דרך חלון, כנ"ל.
וז"א בא אליו האור בהרחקה וכו' כרוחב החלון דאו"א ממש: פירוש, ז"א בגדלות נמצא מלביש לאו"א תתאין שלמטה לפרסא, ואז נמצא לו ממש אותו החלון דאו"א דקטנות, אמנם בחי' הרחקה דבחי' ב' נשארת בו, ואע"ג שעולה יותר ומלביש לפעמים גם את א"א, אמנם הוא ע"י מחיצות או"א תתאין שמתחת לפרסא, הנק' ישראל סבא ותבונה, כמו"ש במקומו, דתמיד מקבל על ידיהם.
אך הנוק' וכו' יותר צר וקטן מחלון דז''א: כי חלון דז"א הוא מישראל סבא ותבונה כנ"ל, אבל חלון דנוק' הוא מחלון דז"א עצמו, שהוא יותר צר כמובן, וית' במקומו.
אינם ע"י מסך כלל וכו': דכל אלו הה' פרצופין מתיחדין כאחד, בסוד איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון, כמו"ש בפמ"ס כאן עש"ה.