ד) וענין התעבות האור ההוא, כי הלא הרואה אור גדול מאוד לא יוכל לסבלו אם לא על ידי הרחקה או מסך או על ידי שתיהם, והנה הכתר שבאצילות מאיר בו האין סוף בלתי שום מסך ושום הרחקה כלל לכן נקרא הכתר, א"ס. וחכמה מקבל על ידי כתר, אך בינה קבלה אור הא"ס על ידי הרחקה, כי עתה הא"ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו, ובז"א אינו מקבל האור כי אם דרך חלון ונקב צר, אשר בתוך החלון ההוא עובר עצמות האור בלתי מסך כלל, אלא שאין דרך רחב רק צר מאוד, אבל הוא קרוב כי מן הבינה אל הז"א אינו רחוק, אבל נוקבא דז"א נמשך לה האור דרך נקב וחלון כמו הז"א, אך שהיא בהרחקה.
ד) וענין התעבות וכו' הרחקה, או מסך, או ע"י שתיהם: פירוש, סוד העביות היא בחי' שינוי צורה ע"י הרצון לקבל הנגלה בנאצל מה שאינו נוהג במאציל, כמו"ש בפמ"ס בענף א'. וענין קירוב רוחני הוא בהשואת הצורה והרחקה ה"ע שינוי הצורה. והתגלות הרצון לקבל נוהג בבחי' ב' ובחי' ד' שהם בינה ומלכות, אמנם במלכות נוסף עליה עוד ענין הצמצום הא' שלא לקבל בבחי''ד וע"כ נקראת מסך. אמנם ההרחקה שבבינה לא עבר עליה ענין הצמצום וע"כ נקראת חלון, כלומר שמקבלת אור בבחי' ב' זו. וע"כ באצילות אין כלל בחי' מסך, כי המסך נמצא בספי' המלכות דאצילות, שזה נוגע לעולמות בי"ע המקבלים ע"י מלכות דאצילות, אבל אורות דאצילות עצמם עוברים דרך חלון שהיא בחי' ב' כנ"ל.
והנה הכתר וכו' לכן נקרא הכתר א"ס: פירוש, כתר דכל פרצוף הוא בחי' א"ס לפרצוף, אלא שאין הפרצופין משתוים באיכות קבלתם מא"ס, ובזה נבחנים גם הכתרים שבהם בשמותיהם של הפרצופין, ולפיכך פשוט הוא שאין ענין כלי נבחן כלל בכתר.
וחכמה מקבל ע"י כתר: פירוש, כל התפשטות אור מא"ס ב"ה אל הנאצל נבחן בשם חכמה, וע"כ נקרא התפשטות בהרחבה, כלומר דאין בחי' אור העב מגולה בו, אמנם כלול בו בהעלם ובבחי' כח לבד, ונקרא בחי' א'.
אך בינה קבלה אור א"ס ע"י הרחקה: פירוש, שהיא בחי' האור שנתעבה בדרך התפשטותו, דהיינו ע"י שהתגברה ברצונה להמשיך תוספת שפע יתר על שיעור התפשטות החכמה, שבהתגברות זו קנתה בחי' שורש לשינוי צורה, וע"כ נתעבה שהיא כהה מן אור א"ס ב"ה, שאין בו בחי' הרצון לקבל, שזה מכונה הרחקה מא"ס, ונקרא בחי' ב'.
כי עתה הא''ס רחוק ממנה: כלומר, ע"י שמשכה אור דחסדים מא"ס שהגיע לה בסבת התגברותה, נעשה הא"ס רחוק הימנה, כי קנתה בזה שינוי צורה מא"ס ונתבאר שריחוק הרוחני הוא שינוי הצורה.
ויכולה לקבלו: פירוש, שלא עבר עליה כח הצמצום שלא לקבל באור העב, אלא היא יכולה לקבל באור העב שלה, דע"כ נק' בחי' ב' חלון. כמו הבית המקבל אור מהשמש ע"י החלון.
ובז"א וכו' דרך חלון ונקב צר: פירוש, ז"א הוא התפשטות החסדים שמשכה הבינה מא"ס, שהתפשט ממנה ולחוץ. והנה כל האור שלו נמשך ע"י בחי' ב' שהיא התגברות הבינה, אמנם לא נעשית עליו למסך, אלא בחי' חלון ונקב צר.
חלון ונקב צר: כלפיבינה עצמה נקרא חלון וכלפי זו"ן נקרא נקב צר.
אבל הוא קרוב וכו' כי מן הבינה אל הז"א אינו רחוק: כלומר, דלא הוסיף עביות כלל, אלא שהוא עצם ההתפשטות היוצא מהבינה ונק' בחי' ג'.
אבל נוקבא דז"א וכו' דרך נקב וחלון: פירוש, ב' הבחנות יש במלכות, שהיא נוק' דז"א, הבחן א' היא עצם בנינה, שהיא מעצמות התפשטות הז"א, אלא שנתעבה בדרך התפשטותו, שזה האור שנתעבה נק' מלכות. הבחן ב', היא בחי' העביות שקנתה ע"י התגברותה לתוספת שפע כנ"ל. ועל הבחן הא' שבמלכות, אומר, שהיא דומה לז"א שנמשך אורה דרך נקב וחלון.
אך שהיא בהרחקה: והיינו הבחן הב' שבמלכות, בבחי' העביות הנוספת בה, כנ"ל, שהיא בחי' ד'.