ב) והענין כי בכל העולמות יש בחי' עצמות וכלים, ותחילת הכל נתפשט הא"ס בסוד י"ס דאצילות בסוד כלים, כי הלא ענין התפשטות מורה התעבות האור יותר ממה שהיה. ונמצא כי י"ס אלו הם יו"ד כלים שנעשו מצד התפשטות הא"ס עצמו, רק שנתעבה האור ונעשו כלים ע"י התפשטות. ואחר התפשטות הזה שעל ידו נעשים יו"ד כלים אז נתלבש עצמות א"ס בתוכם, וז"ס עצמות וכלים. והנה כאשר הגיע התפשטות הנ"ל עד מלכות דאצילות, ראה המאציל העליון שאין כח בתחתונים לקבל האור ההוא אם יתפשט יותר, ואז כאשר נגמר כלי היו"ד דאצילות נעשית שם מסך ופרגוד א', המפסיק בין האצילות לשאר עולמות שלמטה הימנו.
ב) והענין כי בכל העולמות וכו' עצמות וכלים: פירוש, דאין שום אור בכל העולמות שלא יהיה מלובש בכלים.
ותחילת הכל נתפשט וכו' בסוד כלים: להיות הכלים מתגלין ויוצאין ע"י האור כמו"ש.
כי הלא ענין התפשטות מורה התעבות וכו': כלומר, בהיותנו מבחינים התפשטות האור, בהכרח הוא שיש בהתפשטות זו בחי' התעבות יותר ממה שהיה במאציל, דאם אין בו שום התעבות א"כ במאי יצא האור מכלל המאציל להבחינו בשם נאצל.
ונמצא כי י"ס וכו' מצד התפשטות הא"ס עצמו: כלומר, דודאי שמטרם התפשטות אור א"ס אין מציאות כלי בנמצא, אלא שבהתפשטות הא"ס עצמו, יש בחי' התעבות בדרך התפשטותו שזה בהכרח כנ"ל, וזו ההתעבות, הוא ענין עשרה הכלים שבי"ס.
ואחר התפשטות הזה וכו' יו''ד כלים: פירוש, דב' בחי' התפשטות יש בכל אור, דהיינו התפשטות בהרחבה והתפשטות ע"י חלון, כמו שמבאר והולך. ובכל התפשטות יש בחי' התעבות, שהוא ענין התגברות להמשיך תוספת שפע יתר מכשיעור התפשטותו, שהם ד' בחי' הנודעות חו"ב ז"א ומלכות, כמו"ש. נמצא שיש בהתפשטות זו עשרה כלים, עד כלי מלכות שהיא בחי' ההתעבות שבהתפשטות ע"י חלון.
והנה כאשר הגיע וכו' עד מלכות וכו' שאין כח בתחתונים לקבל וכו': פירוש, לאחר שנתגלה כלי מלכות, דהיינו ההתעבות שבהתפשטות ע''י החלון שהיא בחי' הד', עובר עליה סוד הצמצום, כלומר שאינה רוצה לקבל עם בחי' הד' הזו, שלא יבוא האור לידי שינוי צורה, כנ"ל בענפים הקודמים, ונמצא שאין כח בתחתונים לקבל, והבן.
נעשית שם מסך וכו': כלומר, כח העיכוב הכלול בבחי' ד' מצד צמצום הא' נקרא מסך, המעכב לאור העליון שלא יתפשט יותר.