א) הספירות הם אור ישר ואור חוזר, והוא כי הא"ס האציל י"ס מלמעלה למטה, דהיינו מכתר עד מלכות, וחזר עוד בעת שובו אל מקורו האיר עוד והאציל י"ס אחרים מלמטה למעלה, כתר במלכות, חכמה ביסוד וכו', עד מלכות בכתר. וז"ס נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן, וז"ס יהו"ה הוה"י, וסוד תרין יודין שבא', כזה "א" ומקום האור לעולם הוא יו"ד, וכתר ה"ס קוץ יו"ד הראשונה, והאחרונה ה"ס אדני סוד הוה"י ממש, וזה סוד יאהדונה"י, בסוד אני ואין שבאדני, בסוד כתר ומלכות. וסוד כ' הוא כתר, בסוד ב' יודין ב' פעמים יו"ד ספירות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה הנאצלים ומתיחדים בכתר.
א) הספירות הם אור ישר וכו': זה החוק מתחיל מהארת הקו ולמטה, שבזה יוצא האור מבחי' אור פשוט. ומעתה נמצא שכל אור מורכב מאור ישר ואור חוזר.
י"ס מלמעלה למטה וכו': והתחלה זו נשארת בהם חוק קבוע, שהוכנה המלכות בזה כמו מעיין נובע שהאור ישר מתפשט אליה ומכח העיכוב שבמלכות על האו"י יוצאים מזה עוד עשר ספירות דאו"ח, שעד"ז נשאר האור בהתפשט ושוב, והאורות מתגדלים.
בעת שובו אל מקורו: כלומר, בעת שהמלכות מעכבת על האו"י להתפשט בבחי' ד' שבה והאור שב למקורו.
וז"ס י"ה ו"ה וכו": כי סוד שם בן ד', הוא ד' בחי' הנודעות חו"ב ז"א ומלכות, וקוצו של היו"ד ה"ס השורש והכתר. והנה האור ישר מתפשט מקוצו של יו"ד עד הי תתאה, ואז יוצא מכח הי תתאה עוד ע"ס, עד קוצו של יו"ד, שהיא מלמטה למעלה בסדר הוה''י.
ומקום האור לעולם הוא יו"ד: פירוש, יו"ד נרמז, ברישא, גזעא, ושבילא, שהם מקום האור בסוד כח"ב, דרישא דיו"ד ה"ס כתר, וגזעא הוא חכמה, ועוקץ התחתון המתפשט מהיו"ד שנק' שבילא ה"ס בינה.
והאחרונה ה"ס אדני: פירוש, קוץ העליון של יו"ד התחתון מן ה"א", הוא ג"כ סוד הכתר, וגזעא דהיו"ד היא חכמה, ושבילא היא בינה, דהיינו מן ע"ס דאו"ח, דאדני, שהוא שם המלכות. והואו שבאמצע ב' היודין נחלק לשנים, כזה שואו עליונה הוא ז"א דאור ישר הכולל ו' קצוות חג"ת נה"י דאו"י, והואו התחתונה, הוא ז"א דאו"ח, הכולל חג"ת נה"י דאו''ח.
וז"ס יאהדונה"י: ששילוב ב' השמות הויה אדני, יורה על ע"ס דאו"י וע"ס דאו"ח, שהם מתחברים ומשתלבים יחד זה בזה בכל נאצל, על דרך התפשט ושוב כנ"ל.
בסוד אני ואין שבאדני: פירוש, שנמצא בזה שהמלכות נעשית לשורש וכתר לאו"ח, ע"כ נרמז באדני כתר ומלכות, אַין הוא שם הכתר, אני הוא שם המלכות, דהיא כתר לאו"ח ומלכות לאור ישר.
וסוד כ' הוא כתר בסוד ב' יודין וכו': פי', דיש בחי' התפשט ושוב גם בספירות שלמטה מכתר כמו שאיתא בסמוך, דהיינו שאינו מתפשט ושוב על כל ה' בחינות שבע"ס, אלא על ד' בחינות, שאז יהיה בנאצל רק אור החכמה. וכשמתפשט ושוב על ג' בחי', יהיה בו ערך בינה. וכשמתפשט ושוב על ב' בחינות יהיה בו רק ערך ז"א, ועי' בפמ"ס כאן. וכשמתפשט ושוב על כל ה' בחי' אז יהיה בו אור הכתר, דהיינו עשרים ספירות שלימות.