ט) והנה בהיות אור א"ס נמשך בבחי' קו ישר תוך החלל לא נמשך ונתפשט תיכף עד למטה, אמנם היה מתפשט לאט לאט, ר"ל כי בתחילה התחיל קו האור להתפשט ושם תיכף בתחילת התפשטותו בסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב, והעגול הזה היה בלתי דבוק עם האור א"ס הסובב עליו מכל צדדיו, שאם יתדבק בו יחזור הדבר לכמו שהיה ויהיה מתבטל באור א"ס ולא יתראה כחו כלל ויהיה הכל אור א"ס כבראשונה, לכן העיגול הזה סמוך אל עיגול א"ס ובלתי מתדבק בו, וכל עיקר התקשרות ודביקות העיגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל הוא ע"י הקו ההוא הנ"ל, אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן א"ס ומשפיע בעיגול ההוא.
ט) אמנם היה מתפשט לאט לאט וכו': פירוש, על סדר התכללות הספירות זו בזו, שמתחילה התפשט הכתר בכל עה"ס שבו, ולאחר סיום כל ע"ס שבכתר התפשטה החכמה בכל ע"ס שבה, ועד"ז כל השאר כמו"ש.
כי בתחילה התחיל וכו' להתפשט שם: פירוש, דביאת הקו הי' ע"ד התכללות הספי' זמ"ז, ומתחילה נכללה מלכות דא"ס עצמה בסוד הקו, דהיינו שנתפשט בה האור רק לג' בחי' ראשונות דבחי' ד', ולבחי' אחרונה דבחי' ד' לא נמשך האור הישר דבחי' הקו.
תיכף בתחילת התפשטותו בסוד קו וכו': דהיינו בהתפשט הקו דרך מלכות דמלכות דא"ס, עשה ב' כתרים שבכ"א עשר ספירות, שהוא ע"ס דכתר דיושר וע"ס דכתר של עיגולים, שיצאו שניהם בבת אחת. ומ"ש לקמן שהעיגולים קדמו ליושר, היינו דוקא במהות בנינם שהמה נבנים תיכף בצמצום א', בערך שאינם מוגבלים מצד העליון אלא מצד המקבל עצמם כנ"ל, דע"כ המה נבחנים רק בפנימי ומקיף. אבל הקו שבו נרשם הגבול גם מצד העליון שהוא בנין היושר בא אח"כ, אבל ערך הארת העיגולים בא להם בב"א עם הקו.
והעגול הזה היה בלתי דבוק וכו': פי' כיון דכל התפשטות הקו אינו, רק על ג' בחי' הראשונות אבל לבחי' אחרונה אינו מאיר, ע"כ נמצאת בחי' זו בתכונת מקום פנוי בלי אור העליון. וכבר ידעת שכל הספי' נכללות זו מזו, וא"כ נמצא דבסוף כל ספי' וספי' נמצא מקום פנוי הנ"ל, ונודע דגם מלכות דא"ס עצמו נכללה בבחי' הקו כדי להאיר למטה, וא"כ נשאר ג"כ בסיום מלכות דא"ס בחי' זו הפנויה בלי אור, וערכו כעין אויר מפסיק בין א"ס ובין הנאצלים, ודו"ק.
שאם יתדבק בו יחזור וכו': פי', אם יגיע לשם אור העליון א"כ תתבטל כל מלאכת הצמצום הנעשה בבחי' זו, ופשוט.
וכל עיקר התקשרות וכו': כלומר, דלכאורה קשה אם הסיום דכל ספירה הוא בבחי' האחרונה שהיא פנויה מאור, א"כ איך האיר העליון בתחתון, כיון שבחי' האחרונה מפסיקתו בדרך. אלא שזה יתבאר לקמן בענף ג' איך יש בסגולת הבחי' האחרונה להעלות תמיד אור חוזר מתתא לעילא, שבזה האו"ח מתקשר האור העליון ועובר לספי' התחתונה אשר כל זה מתהוה בבחי' הקו כמו"ש. וע"כ נמצא כל דביקות נאצל במאציל אינו אלא ע"י קשר האו"ח שבראשו של הקו בסוד מלכות דא"ס, אמנם חוץ ממקום הקשר הזה אין לנאצל שום קשר עם המאציל, מסיבת בחי' האחרונה כנ"ל ודו"ק.