ד) והנה הצמצום הזה היה בהשואה אחת בסביבות הנקודה האמצעית הריקנית ההיא, באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשואה גמורה, ולא היה בתמונת מרובע בעל זוית נצבת, לפי שגם א"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשואה אחת מכל צדדים. והסבה היתה, לפי שאור הא"ס שוה בהשואת גמורה הוכרח ג"כ שיצמצם עצמו בהשואה אחת מכל הצדדים. ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ"כ שוה כתמונת העיגול, משא"כ בתמונת המרובע בעל זויות ניצבת בולטת, וכן תמונת המשולש וכיוצא בו בשאר התמונות. וע"כ מוכרח היה להצטמצם בבחי' העיגול. והסבה היא בשביל שהוא שוה כנ"ל. גם בזוהר פ' בא דף מ"ב איתא מאנא בעיגולא דאיהי יו"ד וע'י פ' פקודי דרנ"ח דקאמר כי ההיכלות ומה שבהם הם עיגולים.
ד) והנה הצמצום הזה וכו': צריך לידע בכאן שאין ענין העדר וחרטה נוהג ברוחניות, וע"כ באמרנו שצמצם א"ס את עצמו, לא יהיה המובן שנשתנתה משום זה המציאות הקדומה הנק' אור א"ס ב"ה, אלא המובן הוא שמכח הצמצום יצא מן א"ס ב"ה עולם חדש, דהיינו זה העולם שהצטמצם, אבל במציאות הקדומה לא נתהוה שום שינוי עי"ז, אלא תחילת פעולת הצמצום מיוחסת לא"ס ב"ה, והיינו רק לבחינה ד' שהיא מלכות דא"ס ב"ה. אמנם הפעולה עצמה הוא ענין מיוחד בפני עצמו ונקרא עולם הצמצום והוא ע"ד שאיתא בכ"מ אשר מלכות דעולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון, ומ"מ נשאר עולם העליון בכל עשר הספירות בלי שינוי כלל.
בהשואה אחת: דלא ניכר שם הבחן מדרגות, אלא כל ד' הבחי' מקבלות האור בריחוק מקום, וקטן וגדול שוים הם בקבלת האור מאור המקיף.
היה עגול מכל סביבותיו: כלומר, דפעולת הצמצום היא רק מכח הנאצל לבדו ע"י שהעלה רצונו מבחי' הד' ולא כלל מצד המאציל. וע"כ יכונה זה לתמונת דבר עגול כדורי אשר סופו וגבולו יובן בתוכיות שלו ובמרכזו, אבל מחוצה לו לא יובן שום גבול לא ראש ולא סוף, כי מצד המאציל אין כאן שום גבול. וע"כ נמצא מקיף עליה ומאיר בה בהשואה, אלא בריחוק מקום מכח הנקודה האמצעית שנסתלק הרצון ממנה, ועי' בפמ"ס.
ולא היה בתמונת מרובע: דאם היה הצמצום מצד המאציל אז היה המקום המצומצם מכונה בתמונת המרובע, המורה על הבחן ארבע המדרגות דארבע הבחי' הנ"ל חו"ב ת"ת ומלכות, שחו"ב מכונים דרום צפון ות"ת ומלכות מכונים מזרח מערב. כי כן התמונה המרובעת יובנו הגבולים שבה מחוצה לה בדיוק ולא כלל מתוכיותה. וע"כ אומר הרב ז"ל, דלא היה תמונה מרובעת משום שהגבול אינו מצד המאציל.
לפי שגם א"ס וכו' בהשואה אחת וכו': כלומר, שאור א"ס נסתלק מסבת הנקודה שבנאצל ולא מחמת עצמו, א"כ לא עשה בדרך הסתלקותו שום הבחן בין המדרגות של הנאצל, אלא בהשואה אחת.
והסבה היתה לפי שאור הא"ס שוה וכו': פירוש, כיון שבאור א"ס עצמו לא נבחן כלל בחי' המקום לבחי' שינוי, ואפילו בחי' אחרונה שברצון שוה צורתה כמו האור עצמו. ואיך יתכן להיות איזה הבחן בין ד' הבחי' שבמקום גופי' בערך הא"ס.
ונודע בחכמת השיעור וכו': דע, שכל שבע החכמות כלולות בחכמת האמת, והיינו על פי דרכים ידועים, כמו שתמונת העגולים מיוחסת למקום של צמצום א', וע"ד שפרשנו ואכ"מ להאריך.
כי ההיכלות ומה שבהם הם עגולים: כי חוק זה נשאר לקביעות ועי' בפמ"ס.