רע) והנה נתבאר לעיל, כי ענין העלם וגניזת אור א"א דאצילות הקדוש, זה גרם חסרון ומיעוט בנוקבא דז"א. והנה בבריאה אשר גם כן נגנז אור אבא אשר שם, לכן גרם ג"כ מיעוט יותר גדול בז"א (בא"א) אשר שם, כי גם הוא נתמעט משיעורו. וביצירה נתמעט גם קומת אמא עילאה דיצירה. ובעשיה נתמעט גם קומת אבא דקדושה, עד שאין שם בעשיה רק א"א אשר שם בשיעורו לבד.
רע) בבריאה אשר ג"כ נגנז אור אבא אשר שם לכן גרם מיעוט יותר גדול בא"א אשר שם. כנ"ל, ולא ז"א אשר שם. כי הז"א דבריאה לא נתמעט, אלא אדרבה הוא גדול יותר מאמא, כי לו יש מקיף ולאמא אין מקיף. וכן אומרו "מיעוט יותר גדול", אין לו פירוש בז"א, כי אם א"א, אשר כבר נתמעט באצילות ונעלם ואינו מאיר שם זולת ע"י או"א. וע"ז אומר שבבריאה ששם נגנז גם אור אבא, שנעשה חסר ראש, זה גרם לא"א עוד מיעוט יותר גדול מהמיעוט שהיה לו מאצילות. כי החג"ת נעשה כאן לרישא מגולה שלו, ואינו מאיר רק מתנה"י שלו, כנ"ל.
אמנם מה שנתלה ההתמעטות של א"א בהמיעוט של אבא דבריאה, צריך ביאור. והענין הוא, כי עיקר המיעוט הנעשה בבריאה הוא דאסתם הע"ב דמזלא. כי ע"ב האמיתי שהוא חכמה דא"א אינו מאיר אפילו בעולם אצילות, וכל המוחין דע"ב של אצילות הנקרא מוחין דאבא, הם מבחינת בינה השבה לחכמה, ע"י עלית חג"ת דא"א לחב"ד שלו, ועולים עמהם או"א המלבישים לחג"ת ונעשו לג"ר דא"א, שאלו המוחין נקראים ע"ב דמזלא, כנודע. ולפיכך משום שגם ע"ב דמזל"א נסתם ונעלם בקומת ס"ג המאיר באמא דבריאה, שהם מוחין דאבא, ע"כ גרם זה עוד מיעוט יותר גדול לא"א. כי גם החג"ת שלו נעשין לרישא מגולה ואינם מאירים שם, כי אינם ראוים לעלות לחב"ד כמו שעולים באצילות בכדי להעלות או"א למוחין דע"ב דמזלא. ונמצא שרק הנה"י שלו בלבדם מאירים בבריאה. הרי שהמיעוט דא"א תלוי במיעוט של אבא.