ריט) ועתה נבאר סדר התלבשות הפרצופים זה בזה, כי באצילות כבר בארנו, שכל הפרצופים שלימים וגמורים, והנה ג"ר דעתיק נשארין מגולין כלי לבוש, כי אין א"א יכול להלבישו מרוב זכותו ודקותו דרישא דעתיק. ואמנם ז"ת דעתיק מתלבשים תוך א"א בכל הי"ס שבו.
ריט) התלבשות הפרצופין זה בזה כי באצילות וכו'. הנה בכאן משמע, שכמו שיצאו ה"פ באצילות זה למטה מזה, כן יצאו ה"פ בכל אחד מג' עולמות בי"ע זה למטה מזה. כי טרח תחילה לפרט את ה"פ אצילות במצבם והלבשתם זה למטה מזה, ואח"כ משוה לנגדם היחס של הלבשתם דה"פ בריאה זה בזה. ונודע שכל פרצוף מפרצופי אצילות כלול מה"פ מלבישים זה את זה בעבי בקומה שוה שלכל אחד מהם יש לו ה"פ באורך, באופן שכל פרצוף כלול מכ"ה פרצופים, כמ"ש הרב בע"ח שמ"ב השני פ"ב, ע"ש. ועי' בספר בית שער לכונות דף ע"ג ד"ה וזה, ושם נתבאר זה היטב שאין לך זווג שלא יוציא ה"פ שקומתם שוה, ולכל אחד מהם ה"פ באורך. ונמצא מזה שהן לעתיק היוצא על מסך דבחי"ד והן לא"א היוצא על זווג המסך דבחי"ג, והן לאו"א היוצאים על מסך דבחי"ב, וכו', יש לכל אחד מהם כ"ה פרצופים.
וכבר ידעת אשר ענין זה למטה מזה בא רק מהשינוי של המסכים אשר הזווג נעשה עליהם. ונמצא שלא יצויר ה"פ זה למטה מזה, אא"כ שיוצאים על ה' זווגים מיוחדים ע"פ המסכים שלהם. ולפי"ז יש להבין איך אפשר שיהיה בעולם הבריאה ה' מיני זווגים על שינוים במסכים, בעת שאין שם אלא בחינת זווג על מסך אחד דבחי"ב. ויותר מזה קשה, איך אפשר שא"א יזדווג להוציא קומת או"א בעת שהוא עצמו הוא ו"ק בלי ראש, וכן או"א וכו'. ומכ"ש בפרצופי יצירה ועשיה שאין שם בחינת זווג לגמרי. כמ"ש הרב לעיל.
והגם שאלו הקושיות יש לישבם היטב, כמו שנבאר אותם להלן. עכ"ז אי אפשר לבאר כאן, שהרב מדבר בה"פ בריאה דזה למטה מזה, שהרי הוא עוסק בכאן רק במוחין דישסו"ת שהם יוצאים על זווג אחד דמסך דבחי"ב, וכל היוצא על זווג אחד הנה הה"פ שלו קומתם שוה. ולא עוד אלא שבשער הגלגולים הקדמה י"א אומר הרב וז"ל, ועד"ז בשלשה עולמות בי"ע, שכל עולם מהם בכל חמשה חלקיו אינו רק בערך פרצוף פרטי אחד דאצילות וכו', וכל חמשה חלקים אלו של חמשה פרצופי הבריאה נקראים נשמה וכו' עכ"ל, ע"ש. הרי מבואר שם להדיא שאין פרצופי הבריאה שקולים נגד כל ה"פ אצילות אלא כנגד פרצוף אחד מהם. באופן שכל ה"פ דבריאה הם כנגד פרצוף אחד שהיא ישסו"ת דאצילות היוצא על מסך דבחי"ב. וכל ה"פ של עולם היצירה הם נגד פרצוף אחד שהוא ז"א דאצילות. וכל ה"פ עשיה הם כנגד פרצוף אחד שהיא הנוקבא דאצילות. ונמצא שכל ה"פ הבריאה מלבישים זה על זה בקומה שוה בעבי כמו ה"פ דישסו"ת דאצילות, וכן דיצירה בקומה שוה כמו ה"פ ז"א דאצילות וכו', עש"ה. ואין לחלק בין עולמות לנשמות, כי כל מה שישנו בעולמות ישנו ג"כ בנשמות, כנודע.
הרי שמה שפרט כאן הרב כל ה"פ אצילות דזה למטה מזה, אין הכוונה לומר לנו שהם שקולים לגמרי נגד ה"פ בריאה, כי אינם שקולים רק כנגד פרצוף אחד דאצילות שהיא ישסו"ת, כנ"ל בשער הגלגולים. אלא בא ללמדנו שיעור קומתם, בכדי לדעת מה שכל פרצוף מה"פ בריאה, לוקח מהבחינהשכנגדו בה"פ אצילות, שהם זה למטה מזה, כמו שאבאר להלן. אבל לא בא לומר שגם ה"פ הבריאה שבכאן הם מלבישים זה את זה בזה למטה מזה, כמבואר. וגם בלאו הכי אי אפשר לומר שהרב מדמה אותם לה"פ אצילות בענין זה למטה מזה, כי אומר כאן שישסו"ת וז"א ונוקבא הם בקומה שוה, ונודע שאינו כן באצילות. כי שם הז"א מלביש מחזה ולמטה דישסו"ת, והנוקבא מחזה ולמטה דז"א. ובדרך זה יתבארו היטב דברי הרב אשר לפנינו.